פרק 8 - פתרון משוואת לפלאס במערכת קורדינטות כדורית, פולריזציה ומוליכות סופית

From EM Fields - TAU
Jump to navigation Jump to search

בפרקים הקודמים ראינו כיצד ניתן לפתור את משוואת לפלאס בקורדינטות קרטזיות ואזימוטליות,

בפרק זה נראה כיצד ניתן לפתור את משוואת לפלאס בקורדינטות כדוריות.

פתרון בהפרדת משתנים - קורדינטות כדוריות[edit | edit source]

איור 1 - קורדינטות כדוריות

היכולת לפתור את משוואת לפלס בקורדינטות כדוריות היא חשובה במיוחד - אלו למעשה הקורדינטות היחידות אותן אנחנו לומדים שבעזרתן אפשרי למדל מבנים סופיים במרחב. באיור 1 ניתן לראות את ההגדרם של הקורדינטות השונות - r,θ,φ בקורדינטות כדוריות, משוואת לפלאס היא:

2ϕ=1r2r(r2ϕr)+1r2sinθθ(sinθϕθ)+1r2sin2θ2ϕφ2=0

פתרון בהפרדת משתנים:

ϕ=R(r)T(θ)Ψ(φ)

נציב:

2ϕ=1r2r(r2RTΨ)+1r2sinθθ(sinθRTφ)+1r2sinθΨRT=0

נכפול ב r2sinθRTΨ:

sin2θRr(Rr2)+sinθTθ(Tsinθ)Function of θ,r only+ΨΨfunction of φ only μ2=0

גם כאן, בדומה למה שעשינו בקורדינטות גליליות, נבצע את ההפרדה בשני שלבים. ראשית, נפתור את המשוואה עבור Ψ:

ΨΨ=μ2Ψ+μ2Ψ=0אצלנו μ2>0 ולכן:

Ψ=Asin(μφ)+Bcos(μφ)

נציב חזרה את הקבוע μ2 ונקבל:

1Rr(Rr2)depends only on r+1Tsinθθ(Tsinθ)μ2sin2θdepends only on θ=0

כלומר נקבל:

{1Rr(Rr2)=l(l+1)1Tsinθθ(Tsinθ)μ2sin2θ+l(l+1)=0

עבור r נקבל את משוואת אוילר (בה נתקלנו גם בהפרדת משתנים בקורדינטות גליליות):

Rr2+R2rl(l+1)R=0R(r)=crl+Drl1

עבור θ נשתמש בהצבה u=cosθ ונקבל את משוואת לג'נדר, שפתרונותיה הן ה-associated legendre functions P,Q:

u((1u2)Tu)+(l(l+1)μ21u2)T=0T(θ)=APlμ(cosθ)+BQlμ(cosθ)

נסכם את משוואות ההפרדה שקיבלנו:

{ΨΨ=μ2r(r2R)l(l+1)R=0u[(1u2)Tu]+[l(l+1)μ21u2]T=0,u=cosθ

פתרון טריוויאלי[edit | edit source]

μ=l=0

{Ψ=0Ψ=Aφ+B1Rr(r2R)=0R=c~r2R=cr+Dθ(Tsinθ)=0T=E~sinθT=Eln(tan(θ/2))+F


פתרון כללי[edit | edit source]

μ0,μ2>0

כבר בשלב הפיתוח רשמנו את הפתרון הכללי:

{Ψ=Asin(μφ)+Bcos(μφ)R(r)=crl+Drl1T(θ)=APlμ(cosθ)+BQlμ(cosθ)הערות:

  • אם פותרים בכל התחום φ[0,2π] אז μ, ולכן נהוג לרשום μ=m באופן דומה לקורדינטות גליליות.
  • אם פותרים בכל התחום θ[0,π] אז l, וגם כל המקדמים של Q חייבים להתאפס מכיוון שפונקציות אלו סינגולריות על ציר z (מכילות את אותה סינגולריות שיש בפתרון הטריויאלי - ln[tan(θ/2)]. ולכן, נשאר עם הפתרון: T=plm(cosθ)
  • בבעיות המקיימות סימטריה מלאה ב-φ ניתן לייצג את הפתרונות באמצעות פונקציות לז'נדר עם m=0 בלבד.

בין פונקציות לז'נדר (associated legendre functions) יש קשר רקורסיבי:

Plm(cosθ)=(1u2)|m|2d|m|du|m|Pl(u)|m|l(l+1)Pl+1(u)=(2l+1)Pl(u)lPl1(u)

תרשים של מספר פונקציות מסדרת פונקציות זו ניתן לראות באיור 2.

איור 2 - פונקציות לז'נדר

הפונקציות Ym(φ,θ) המוגדרות באיור 2 נקראות spherical harmonics והן למעשה מהוות בסיס דו-ממדי שלם לפריסת פונקציה כלשהי על שפתו של כדור.

דוגמא 1[edit | edit source]

איור 3

חרוט PEC אינסופי בעל זוית ראש α נתון בפוטנציאל V. החרוט נמצא מעל מישור אינסופי PEC מוארק. עלינו לפתור את הפוטנציאל ϕ בין החרוט למשטח. בעיה זו מתאימה לפתרון בקורדינטות כדוריות מכייוון שתנאי השפה נתונים על משטחים שווי קורדינטה θ. החרוט קרוב מאוד למשטח אך לא נוגע בו (עובדה זו צריכה לרמוז לנו שאנו צפויים לקבל שדות חזקים מאוד סמוך ל"שפיץ" של החרוט). ϕ(θ=π/2)=0,ϕ(θ=α)=V

נבחר בפתרון הטריויאלי,

ϕ=Eln(tan(θ/2))+F

ונציב תנאי שפה:

{ϕ(θ=π/2)=Eln(tan(π/4))+F=F=0ϕ(θ=α)=Eln(tan(α/2))=VE=Vln(tan(α/2))נקבל:

ϕ=Vln(tan(θ/2))ln(tan(α/2))נמצא את השדה החשמלי:

E=ϕ=1r(ϕθ)θ^=Vln(tan(α/2))1r1sinθθ^

באיור 4 ניתן לראות את הפוטנציאל והשדה החשמלי בין החרוט למשטח.

איור 4 - הפוטנציאל והשדה של דוגמא 1

דוגמא 2[edit | edit source]

איור 5

נתונה קליפה כדורית עשויה מוליך אידאלי שרדיוסה a. במרכז הקליפה מונח דיפול נקודתי בעל מומנט דיפול p=pz^. הקליפה מחוברת לפוטנציאל V, כמוראה באיור 5.

מחוץ לכדור אין מטענים - לכן נפתור שם את משוואת לפלאס.

בתוך הכדור - יש פילוג מטען נתון (דיפול) ולכן נפתור את משוואת פואסון.

הפיתרון מחוץ לכדור:

תנאי שפה:

{ϕ1(r=a)=Vϕ1(r)=0 נבחר:

ϕ1=Ar+B{ϕ1(r=a)=V=Aaϕ1(r)=B=0 ולכן נקבל:

ϕ1=Var

בתוך הכדור:

ϕ2=ϕp+ϕh הפתרון הפרטי הוא יהיה פיתרון של דיפול במרחב חופשי:

ϕp=pcosθ4πϵ0r2

תנאי השפה הוא:

ϕ2(r=a)=ϕp(r=a)+ϕh(r=a)=V V=ϕh(r=a)+pcosθ4πϵ0a2 ϕh(r=a)=Vpcosθ4πϵ0a2 נבחר פיתרון מהצורה:

ϕh=A+Br=0 min/max principle+(Cr+Dr2=0 min/max principle)cosθP10(cosθ)=A+Crcosθ נציב את תנאי השפה:

ϕ(r=a)=A+Cacosθ=Vpcosθ4πϵ0a2 הביטוי צריך להיות נכון לכל θ:

A=V,C=p4πϵ0a3 נציב כדי לקבל את הפוטנציאל בפנים:

ϕ2=ϕh+ϕp=pcosθ4πϵ0r2Source+Vpcosθr4πϵ0a3Reaction=V+p4πϵ0(1r2ra3)cosθ

איור 6 - הפוטנציאל בכדור
איור 7 -השדה החשמלי בכדור

גם כאן ניתן לראות שניתן לחלק את הפתרון ל"פוטנציאל מעורר" שנוצר על ידי המקור, ופוטנציאל תגובה. באיור 6 ו-7 ניתן לראות את הפוטנציאלים והשדות.

מה צפיפות המטען על שפת הכדור?

η=r^(ϵ0Eoutϵ0Einside)=[ϵ0ϕ1r(ϵ0ϕ2r)]|r=a η=ϵ0[Va3p4πϵ0cosθ] למעשה, האיבר בצפיפות המטען שפרופורציונלי ל-cosθ נותן מומנט דיפולי ש"מקזז" את p מחוץ למבנה.

כיצד הפתרון שלנו היה משתנה אם הדיפול לא היה בכיוון z^ אלא בכיוון כללי כלשהו?

במקרה זה, הפתרון הפרטי היה ϕp=pr^4πϵ0r2=pxsinθcosφ+pysinθsinφP11(cosθ)+pzcosθWe'v'e already solved4πϵ0r2 ולכן נוסיף לפתרון המלא תרומה של פונקציות לז'נדר P11.

דוגמא 3 - כדור מוליך אידאלי בשדה אחיד[edit | edit source]

איור 8

נתון כדור עשוי מוליך אידאלי שרדיוסו a. הכדור נמצא באיזור בו שוטט שדה חשמלי אחיד E=E0z^, כמוראה באיור 8. עלינו לפתור את הפוטנציאל והשדה בכל המרחב.

תנאי שפה:

{ϕ(r=a)=C=0ϕ(ra)=E0z+C2=E0rcosθ+C2=E0rcosθ נבחר פיתרון מהצורה:

ϕ=(Ar+Br2)cosθ General solution with l=1,m=0נציב תנאי שפה:

{ϕ(r=a)=(Aa+Ba2)cosθ=0ϕ(ra)Arcosθ=E0rcosθA=E0 נציב ונקבל:

B=E0a3 הפיתרון יהיה:

ϕ=E0rcosθϕextE0a3r2cosθϕreaction=E0(ra3r2)cosθ גם כאן ניתן לחלק את הפוטנציאל במרחב לפוטנציאל המעורר (הפוטנציאל הנובע מהשדה האחיד) ופוטנציאל תגובה. פוטנציאל התגובה נראה בדיוק כמו פוטנציאל של דיפול בראשית, מכוון בכיוון z^.

השדה יהיה E=E0z^E0a3r3(2cosθr^+sinθθ^) וניתן לראות תרשים של הפוטנציאל והשדה באיור 9.

איך נראה פילוג המטען על שפת הכדור?

η=r^(ϵ0Eoutϵ0Ein=0)=3E0ϵ0cosθ וגם פילוג המטען נראה כפילוג שנותן דיפול אפקטיבי (פרופורציונלי ל-cosθ)


איור 9 - הפוטנציאל והשדה של דוגמא 3

מושג הקיטוביות (Polarizability)[edit | edit source]

בעצם, בדוגמא הקודמת קיבלנו תוצאה שניתן לפרשה באופן הבא: הכדור הוכנס לאיזור שבו שורר שדה חיצוני כלשהו. השדה החיצוני "השרה" מומנט דיפול בכדור על ידי סידור מחדש של המטענים בו. מה מומנט הדיפול השקול שיוצר את שדה התגובה?

ϕresponse=E0a3r2cosθ,ϕdip=pcosθ4πϵ0r2 נשווה מקדמים:

E0a3=p4πϵ0p=4πϵ0a3E0=4πϵ0a3(E0)exciting field=ϵ03VVolume(E0) מאחר וקיבלנו שמומנט הדיפול p פרופורציונלי לשדה המעורר E0, ניתן מכאן ניתן להגדיר את הקיטוביות α כמקדם הפרופורציה בין השניים αϵ04πa3=ϵ03V

הקיטוביות α היא גודל שתלוי בתכונות החלקיק והסביבה שבה הוא נמצא. במקרה כאן α היא סקלר, אבל היא יכולה להיות גם מטריצה שמייצגת תגובה שונה לשדה בכיוונים שונים.

מה קורה אם הכדור מוכנס לאיזור שבו השדה אינו אחיד?

באופן כללי זו בעיה מסובכת.

אבל, אם השדה בסביבת הנקודה שבה אנו ממקמים את הכדור אחיד בקירוב (משתנה על פני סקלת מרחק גדולה משמעותית מרדיוס הכדור), עדיין לשדה יהיה את המבנה:

Efull=Eext+Edip p=αEext=αElocal במשוואה האחרונה החלפנו את סימון השדה החיצוני Eext ב-Elocal. בבעיה אותה פתרנו, הכדור היה מונח במרחב חופשי. עם זאת, הקיטוביות פותחת בפנינו את האפשרות לחשב את התגובה של מבנים מורכבים, בהם השדה שיפעל על כל חלקיק לא יהיה רק השדה החיצוני, אלא יושפע גם ממבנים שכנים. השדה הלוקאלי Elocal למעשה מגדיר את השדה שמעורר את החלקיק. זהו השדה הכולל בנקודה שבה מונח החלקיק, למעט השדה שנוצר ישירות על ידי החלקיק עצמו (אבל כולל התרומה של כל הגופים השכנים). נראה דוגמאות לעניין זה בהמשך, כשנדון במערכי חלקיקים.

שדות אלקטרוסטטיים בתווך בעל מוליכות סופית[edit | edit source]

בואקום, קיבלנו את משוואת לפלס על ידי השיקולים הבאים:

{1,×E=0E=ϕ2,ϵ0E=ρ=0 ולאחר הצבה של (1) ב (2) נקבל:

2ϕ=0 כאשר יש לנו חומר מוליך, המקיים את חוק אוהם J=σE שיכולים לזרום בו זרמים, לא ברור מידית שאנחנו יכולים להניח את הנחה מספר 2 - שאין מטענים חופשיים במוליך, מאחר ויכולים לזרום בו זרמים. במקום זאת, אנו יכולים להשתמש בעובדה שמאחר ומדובר בבעיה סטטית מתקיים

J=ρt=0 וכעת, אם נציב את חוק אוהם נקבל J=σE=σE=0E=0 ומכאן ניתן, בצירוף הנחה 1, לקבל שוב את משוואת לפלס. חשוב לשים לב שבמעבר האחרון הסתמכנו על כך שהמוליכות אחידה. במקרה והמוליכות אינה אחידה מתקיים

(σ(r)E)=0,(ϵ0E)=ρ {J=0(σ(r)E)=σ(E)+(σ(r))E=0ρϵ0=GaussE=1σ(σ)E כלומר במצב סטטי בתוך איזור שמוליכותו לא אחידה חייב להצבר פילוג מטען חופשי, בכל מקום בו המוליכות משתנה (בין אם מדובר בשינוי רציף ואז נחשב את צפיפות המטען על ידי הפיתוח שניתן כאן, ובין אם מדובר בשינוי דיסקרטי, כלומר קפיצה במוליכות, כמו שנראה בדוגמא הבאה. במקרה זה חישוב פילוג המטען באיזור אי הרציפות יתבצע באמצעות שימוש בתנאי השפה).

דוגמא[edit | edit source]

איור 10

נתון מבנה גלילי שרדיוסו a. חלקו העליון בגובה h1 ובמוליכות σ1. חלקו התחתון בגובה h2 ובמוליכות σ2, כמוראה באיור 10. את שפתו העלונה של המבנה מצפים בחומר מוליך ומחברים לפוטנציאל V. את שפתו התחתונה גם כל מצפים בחומר מוליך ומאריקים. יש לחשב את השדות והזרמים במבנה. המשוואה שעלינו לפתור בתוך האזורים בהם המוליכות לא משתנה היא משוואת לפלס. תנאי שפה לחוק שימור המטען:

n^(JaJb)+SK=ηt{atr=a;r^J=0atz=h2;z^(J1J2)=0 תנאי שפה לפוטנציאל {ϕz=0=0ϕz=h1+h2=Vϕ1(z=h2)=ϕ2(z=h2)

נבחר בפיתרון הטריוויאלי:

{ϕ1=A1z+B1ϕ2=A2z+B2ב z=0:

ϕ2(z=0)=B2=0ϕ2=A2z לאחר הצבת תנאי שפה נקבל:

{ϕ1=Vh1+h2σ1σ2(σ1σ21)h2+Vh1+h2σ1σ2zϕ2=σ1σ2Vh1+h2σ1σ2z תרשים של הפוטנציאל עבור מקרים שונים ניתן לראות באיור 11, ובנוסף, ניתן "לשחק" עם הפרמטרים בקישור .

מה סך הזרם?

E2=ϕ2=Vh1+h2σ1σ2σ1σ2z^J2=σ2E2I=σ1Vh1+h2σ1σ2πa2=VReqReq1=σ1h1+h2σ1σ2πa2Req=h1πa21σ1Resistance of the top part+h2πa21σ2Resistance of the bottom part

איור 11 - הפוטנציאל בדוגמא