Editing פרק 9 - מגנטוסטטיקה (section)

=== סופרפוזיציה עבור הפוטנציאל הוקטורי ===
כל רכיב של הפוטנציאל המגנטי הוקטורי מקיים את אותה משוואת פואסון שאנו כבר מכירים מהמקרה של פוטנציאל אלקטרוסטטי, באופן זהה למתרחש ב[[פרק 5 - אלקטרוסטטיקה#פוטנציאל חשמלי סקלרי - מטען נקודתי|פוטנציאל חשמלי]], ולכן הפיתרון עבור כל רכיב יהיה (באופן זהה לדרך בה תארנו את פתרון הפוטנציאל האלקטרוסטטי):

<math display="block">A_k(\vec r) = \frac{\mu_0}{4\pi} \int \frac{J_k(\vec r')}{|\vec r-\vec r'|} dV'</math>והפיתרון הכולל יהיה:
<math display="block">\vec A(\vec r) = \frac{\mu_0}{4\pi} \int \frac{\vec J(\vec r')}{|\vec r-\vec r'|} dV'</math>
כאשר:

* <math>\vec r'</math> - מערכת המקור.
* <math>\vec r</math> - מערכת הצופה. הנקודה שבה מחשבים את <math>\vec A</math>.
נסיק, כי בהינתן  שיש לנו מקורות בתווך חופשי (או עבור פיתרון פרטי בתווך עם תנאי שפה) נחשב את <math>\vec A</math> על ידי סופרפוזיציה, ומתוך זה נחלץ את <math>\vec H</math>:

<math display="block">\vec H = \frac{1}{\mu_0 } \nabla \times \vec A</math>'''הערה חשובה:'''

נשים לב כי רכיב כלשהו של <math>\vec J</math> תורם רק לאותו רכיב  של <math>\vec A</math>.

בניגוד ל <math>\nabla \times \vec H = \vec J</math> שבו כל רכיב של <math>\vec J</math> יכול לתרום לרכיבים שונים של <math>\vec H</math>.