פרק 5 - אלקטרוסטטיקה: Difference between revisions

From EM Fields - TAU
Jump to navigation Jump to search
 
(50 intermediate revisions by 5 users not shown)
Line 91: Line 91:


<math display="block">x'=\rho' \cos \varphi',y'=\rho' \sin \varphi', dx'dy' = \rho'd\rho' d\varphi'
<math display="block">x'=\rho' \cos \varphi',y'=\rho' \sin \varphi', dx'dy' = \rho'd\rho' d\varphi'
</math><math display="block">\vec E = -z \hat z \frac{\eta}{2\epsilon_0} [\rho'^2+z^2]|^{\rho'=\infty}_{\rho'=0}=
</math><math display="block">\vec E = -z \hat z \frac{\eta}{2\epsilon_0} \frac{1}{\sqrt{\rho'^2+z^2}}|^{\rho'=\infty}_{\rho'=0}=
\frac{\eta}{2\epsilon_0} \cdot \text{sign} (z)  \hat z
\frac{\eta}{2\epsilon_0} \cdot \text{sign} (z)  \hat z
</math>אכן קיבלנו אותה תוצאה בשתי השיטות!
</math>אכן קיבלנו אותה תוצאה בשתי השיטות!
Line 141: Line 141:
<math display="block">\phi = \int \frac{dq}{4\pi\epsilon_0 |\vec r - \vec r'|} =
<math display="block">\phi = \int \frac{dq}{4\pi\epsilon_0 |\vec r - \vec r'|} =
\iiint \frac{\rho(r') dV'}{4\pi \epsilon_0 |\vec r - \vec r'|} + \phi_{\text{point potential}}  
\iiint \frac{\rho(r') dV'}{4\pi \epsilon_0 |\vec r - \vec r'|} + \phi_{\text{point potential}}  
</math>גם כאן, בבעיות שהן space inveriant, נקבל שהסופרפוזיציה מקבלת צורה של אינטגרל קונבולוציה:
</math>גם כאן, בבעיות שהן space invariant, נקבל שהסופרפוזיציה מקבלת צורה של אינטגרל קונבולוציה:


<math display="block">\phi = \rho \circledast \frac{1}{4\pi \epsilon_0 |\vec r|}</math>אם המטען הוא מטען נקודתי:
<math display="block">\phi = \rho \circledast \frac{1}{4\pi \epsilon_0 |\vec r|}</math>אם המטען הוא מטען נקודתי:
Line 171: Line 171:
|\vec r^+ | =
|\vec r^+ | =
\sqrt{[\vec r - (\vec r' + \vec d/2)]\cdot [\vec r - (\vec r' + \vec d/2)]}=
\sqrt{[\vec r - (\vec r' + \vec d/2)]\cdot [\vec r - (\vec r' + \vec d/2)]}=
</math>
<math display="block">
\sqrt{[(\vec r - \vec r') - \vec d/2] \cdot [(\vec r - \vec r') - \vec d/2]}=  
\sqrt{[(\vec r - \vec r') - \vec d/2] \cdot [(\vec r - \vec r') - \vec d/2]}=  
</math>
<math display="block">
\sqrt{|\vec r - \vec r'|^2 - 2 (\vec r - \vec r') \cdot \frac{\vec d}{2} + \left|\frac{\vec d}{2}\right|^2} =...
\sqrt{|\vec r - \vec r'|^2 - 2 (\vec r - \vec r') \cdot \frac{\vec d}{2} + \left|\frac{\vec d}{2}\right|^2} =...
</math>
</math>
Line 182: Line 186:
</math>
</math>
לבסוף:
לבסוף:
 
[[File:Pic505.png|300px|thumb|left|איור 5]]
<math display="block">|\vec r ^+| \approx |\vec r - \vec r'| \sqrt{1 - \frac{\vec r - \vec r'}{|\vec r - \vec r'|^2 }\cdot  \vec d }</math>כאשר השתמשנו בקירוב טיילור:
<math display="block">|\vec r ^+| \approx |\vec r - \vec r'| \sqrt{1 - \frac{\vec r - \vec r'}{|\vec r - \vec r'|^2 }\cdot  \vec d }</math>כאשר השתמשנו בקירוב טיילור:


<math display="block">(1+x)^\alpha \approx 1+ \alpha x</math>באופן דומה:
<math display="block">(1+x)^\alpha \approx 1+ \alpha x</math>באופן דומה:


<math display="block">|\vec r ^-| \approx |\vec r - \vec r'| \sqrt{1 + \frac{\vec r - \vec r'}{|\vec r - \vec r'|^2} \cdot \vec d }</math>נציב לביטוי של הפוטנציאל החשמלי:
<math display="block">|\vec r ^-| \approx |\vec r - \vec r'| \sqrt{1 + \frac{\vec r - \vec r'}{|\vec r - \vec r'|^2} \cdot \vec d }</math>
נציב לביטוי של הפוטנציאל החשמלי:


<math display="block">\phi = \frac{q}{4\pi \epsilon_0}
<math display="block">
\phi = \frac{q}{4\pi \epsilon_0}
[ \frac{1}{|\vec r - \vec r'| \sqrt{1 - \underbrace{\frac{\vec r - \vec r'}{|\vec r - \vec r'|^2 }}
[ \frac{1}{|\vec r - \vec r'| \sqrt{1 - \underbrace{\frac{\vec r - \vec r'}{|\vec r - \vec r'|^2 }}
_{\ll 1}
_{\ll 1}
Line 196: Line 202:
\frac{1}{|\vec r - \vec r'| \sqrt{1 + \frac{\vec r - \vec r'}{|\vec r - \vec r'|^2 }\cdot \vec d}}
\frac{1}{|\vec r - \vec r'| \sqrt{1 + \frac{\vec r - \vec r'}{|\vec r - \vec r'|^2 }\cdot \vec d}}
]
]
=...</math><math display="block">...=
=...
</math>
<math display="block">
...=
\frac{q}{4\pi \epsilon_0 |\vec r - \vec r'|} \cdot  
\frac{q}{4\pi \epsilon_0 |\vec r - \vec r'|} \cdot  
[1 + 1/2 \frac{\vec r - \vec r'}{|\vec r - \vec r'|^2}\cdot \vec d
[1 + 1/2 \frac{\vec r - \vec r'}{|\vec r - \vec r'|^2}\cdot \vec d
Line 202: Line 211:
(1 - 1/2 \frac{\vec r - \vec r'}{|\vec r - \vec r'|^2}\cdot \vec d)
(1 - 1/2 \frac{\vec r - \vec r'}{|\vec r - \vec r'|^2}\cdot \vec d)
] =
] =
\frac{q \vec d \cdot (\vec r - \vec r')}{4\pi \epsilon_0 |\vec r - \vec r'|^3}</math>נהוג להגדיר <math>\vec  p \equiv q \vec d</math> מומנט הדיפול, ומתקבל:
</math>
<math display="block">
=\frac{q \vec d \cdot (\vec r - \vec r')}{4\pi \epsilon_0 |\vec r - \vec r'|^3}
</math>
נהוג להגדיר <math>\vec  p \equiv q \vec d </math> מומנט הדיפול, ולקבל:


<math display="block">\phi = \frac{\vec p \cdot (\vec r - \vec r' ) }{4 \pi \epsilon_0 |\vec r - \vec r'|^3}</math>כאשר עבור דיפול בראשית מתקבל:
<math display="block">
 
\phi = \frac{\vec p \cdot (\vec r - \vec r' ) }{4 \pi \epsilon_0 |\vec r - \vec r'|^3}
[[File:Pic505.png|300px|thumb|left|איור 5]]
</math>
כאשר עבור דיפול בראשית מתקבל:


<math display="block">
<math display="block">
Line 220: Line 234:


=== דוגמא 2 - דיסקה טעונה בצפיפות אחידה ===
=== דוגמא 2 - דיסקה טעונה בצפיפות אחידה ===
[[File:Pic506.png|200px|thumb|left|איור 6]]
[[File:Pic506.png|170px|thumb|right|איור 6]]


באיור 6 נתונה דיסקה טעונה בצפיפות מטען משטחי אחידה <math> \eta </math>, ורדיוסה <math> R </math>.
באיור 6 נתונה דיסקה טעונה בצפיפות מטען משטחי אחידה <math> \eta </math>, ורדיוסה <math> R </math>. חשבו את הפוטנציאל הנוצר על ציר <math> z </math>.


<math display="block">\vec r' = x' \hat x + y' \hat y = r' \cos \varphi' \hat x + r' \sin \varphi' \hat y,
<math display="block">
\vec r' = x' \hat x + y' \hat y = r' \cos \varphi' \hat x + r' \sin \varphi' \hat y,
\vec r = z \hat z,
\vec r = z \hat z,
dq = \eta dS' = \eta r' dr' d\varphi'</math><math display="block">\phi = \iint \frac{1}{4\pi \epsilon_0} \frac{\eta dS'}{|\vec r - \vec r'|} =
dq = \eta dS' = \eta r' dr' d\varphi'
</math>
<math display="block">
\phi = \iint \frac{1}{4\pi \epsilon_0} \frac{\eta dS'}{|\vec r - \vec r'|} =
\iint \frac{1}{4\pi \epsilon_0 } \frac{\eta r' dr' d \varphi'}{\sqrt{r'^2 \cos^2 \varphi'
\iint \frac{1}{4\pi \epsilon_0 } \frac{\eta r' dr' d \varphi'}{\sqrt{r'^2 \cos^2 \varphi'
     + r'^2 \sin^2 \varphi' + z^2
     + r'^2 \sin^2 \varphi' + z^2
}} =  
}} =  
\iint \frac{1}{4\pi \epsilon_0} \frac{\eta r' dr' d \varphi'}{\sqrt{r'^2 + z'^2}} =
</math>
<math display="block">
=\iint \frac{1}{4\pi \epsilon_0} \frac{\eta r' dr' d \varphi'}{\sqrt{r'^2 + z'^2}} =


\underbrace{2\pi}_{\int_0^{2\pi} d\varphi'}  
\underbrace{2\pi}_{\int_0^{2\pi} d\varphi'}  
Line 239: Line 259:
</math>
</math>


ניתן לראות תרשים של הפונקציה באיור (7).
ניתן לראות [https://www.desmos.com/calculator/wu0yj0bmjh/ תרשים של הפונקציה] באיור (7).
[[File:Pic507.png|200px|thumb|left|איור 7]]


* מקרה 1 - <math>|z| \gg R</math> (איור 8)
* מקרה 1 - <math>|z| \gg R</math> (איור 8)
[[File:Pic508.png|200px|thumb|left|איור 8]]
עבור מקרה זה נרשום:
עבור מקרה זה נרשום:


Line 253: Line 270:
\frac{\eta R^2 }{\epsilon_0} \cdot \frac{1}{|z|} =  
\frac{\eta R^2 }{\epsilon_0} \cdot \frac{1}{|z|} =  
\frac{\overbrace{\eta (\pi R^2)}^{Q_{disk}}}{4\pi \epsilon_0} \cdot \frac{1}{|z|} =  
\frac{\overbrace{\eta (\pi R^2)}^{Q_{disk}}}{4\pi \epsilon_0} \cdot \frac{1}{|z|} =  
\frac{Q_{disk}}{4\pi \epsilon_0} \cdot \frac{1}{|z|}</math>רחוק מאוד מהדיסקה, היא נראית כמטען נקודתי, ולכן גם הפוטנציאל נראה כך.
\frac{Q_{disk}}{4\pi \epsilon_0} \cdot \frac{1}{|z|}</math>
רחוק מאוד מהדיסקה, היא נראית כמטען נקודתי, ולכן גם הפוטנציאל נראה כך. הפוטנציאל של מטען נקודתי נתון על ידי הקו השחור באיור 8.


* מקרה 2 - <math>|z| \ll R</math> (איור 9)
* מקרה 2 - <math>|z| \ll R</math> (איור 9)
[[File:Pic509.png|200px|thumb|left|איור 9]]
<math display="block">\eta = \frac{\eta}{2\epsilon_0} [\sqrt{R^2+z^2} - |z|] \approx  
<math display="block">\eta = \frac{\eta}{2\epsilon_0} [\sqrt{R^2+z^2} - |z|] \approx  
\frac{\eta R}{2\epsilon_0} [\sqrt{1+(\frac{z}{R} } )^2 - \frac{|z|}{R}]
\frac{\eta R}{2\epsilon_0} [\sqrt{1+(\frac{z}{R} } )^2 - \frac{|z|}{R}]
Line 267: Line 283:
E_z = - \frac{\partial \phi}{\partial z} =
E_z = - \frac{\partial \phi}{\partial z} =
\begin{cases} \frac{\eta}{2\epsilon_0}, & z>0 \\ -\frac{\eta}{2\epsilon_0}, & z<0 \end{cases}</math>
\begin{cases} \frac{\eta}{2\epsilon_0}, & z>0 \\ -\frac{\eta}{2\epsilon_0}, & z<0 \end{cases}</math>
קרוב מאוד לדיסקה (ביחס לרדיוסה), הדיסקה נראית כמשטח אינסופי, ולכן מתקבל פוטנציאל שמשתנה לינארית בקירוב, השתנות המתאימה לשדה האחיד שיוצר לוח אינסופי.
<gallery widths=300px heights=200px mode="packed">
File:Pic507.png|איור 7
File:Pic508.png|איור 8
File:Pic509.png|איור 9
</gallery>


== פוטנציאל חשמלי - המשוואה הדיפרנציאלית ==
== פוטנציאל חשמלי - המשוואה הדיפרנציאלית ==


עד כה, הדרך שהראנו לחישוב הפוטנציאל הייתה סופר פוזיציה.
עד כה, הדרך שהראנו לחישוב הפוטנציאל הייתה סופרפוזיציה. אבל בדרך כלל לא ידוע לנו כל פילוג המטענים בבעיה, אלא נתון שילוב כלשהו של מקורות + תנאי שפה.
 
אבל בדרך כלל לא ידוע לנו כל פילוג המטענים בבעיה, אלא נתון שילוב כל שהוא של מקורות + תנאי שפה.


בסופרפוזיציה לא הבאנו כלל בחשבון את קיומם של תנאי שפה.
בסופרפוזיציה לא הבאנו כלל בחשבון את קיומם של תנאי שפה.
Line 302: Line 322:
+ {1 \over r^2 \sin^2 \theta} {\partial^2 \phi \over \partial \varphi^2}</math>
+ {1 \over r^2 \sin^2 \theta} {\partial^2 \phi \over \partial \varphi^2}</math>


=== פתרון פרטי ופתרון הומוגני (איור 10) ===
=== פתרון פרטי ופתרון הומוגני ===
[[File:Pic510.png|200px|thumb|left|איור 10]]
[[File:Pic510.png|200px|thumb|left|איור 10]]


בהעדר פילוג מטען ρ, הפוטנציאל יקיים:
נגדיר תחום <math> \mathcal {D} </math> בו אנו מחשבים את הפוטנציאל (איור 10). את הפיתרון נחלק ל-2 חלקים:


<math display="block">\text{Laplace's equation: } \nabla^2 \phi = 0</math>D - התחום שבו אנו פותרים את הפוטנציאל, מכיל את פילוג המטען ρ.
<math display="block">\phi = \underbrace{\phi_p}_{\text{private solution}}  +
\underbrace{{\phi}_h}_{\text{homogenous solution}}</math>


את הפיתרון נחלק ל-2 חלקים:
* פיתרון פרטי <math> \phi_p </math> - נובע מפילוג המטען <math> \rho </math>, אבל לא חייב לקיים לקיים תנאי שפה.
 
* פתרון הומוגני <math> \phi_h </math> - מקיים את המשוואה חסרת המקורות (המשוואה ההומוגנית) ו"עוזר" לפתרון הפרטי לקיים את תנאי השפה
<math display="block">\phi = \underbrace{\phi_p}_{\text{homogenous solution}}  +
<math display="block">
\underbrace{{\phi}_h}_{\text{private solution}}</math>
\nabla^2(\phi_p + \phi_h) = - \frac{\rho}{\epsilon_0 }=
 
* פיתרון פרטי - נובע מפילוג המטען ρ, אבל לא חייב לקיים לקיים תנאי שפה.
 
<math display="block">\nabla^2(\phi_p + \phi_h) = - \frac{\rho}{\epsilon_0 }=
\underbrace{\nabla^2 \phi_p}_{-\frac{\rho}{\epsilon_0 }}
\underbrace{\nabla^2 \phi_p}_{-\frac{\rho}{\epsilon_0 }}
+
+
\nabla^2 \phi_h</math>הפתרון ההומוגני "עוזר" לפתרון הפרטי לקיים את תנאי השפה:
\nabla^2 \phi_h
<math display="block">\phi(\partial D) = \phi_B = \phi_p (\partial D) + \phi_h (\partial D) = \phi_B</math>כשמגיעים לפתור את הפיתרון ההומוגני, כבר יודעים פתרון פרטי (סופרפוזיציה, ניחוש, ואולי נתון).
</math>
 
<math display="block">
\phi(\partial D) = \phi_p (\partial D) + \phi_h (\partial D) = \phi_B  
</math>
כשמגיעים לפתור את הפיתרון ההומוגני, כבר יודעים פתרון פרטי (סופרפוזיציה, ניחוש, ואולי נתון).
מתוך ת.ש. לפוטנציאל הכולל, נקבל תנאי שפה ל- <math>\phi_h</math> (פתרון הומוגני):
מתוך ת.ש. לפוטנציאל הכולל, נקבל תנאי שפה ל- <math>\phi_h</math> (פתרון הומוגני):


Line 331: Line 353:
את הפיתרון ההומוגני נקבל על ידי תפירת תנאי שפה.
את הפיתרון ההומוגני נקבל על ידי תפירת תנאי שפה.


==== תנאי שפה של הפוטנציאל ====
=== תנאי שפה של הפוטנציאל ===


* '''צפיפות מטען משטחית'''
* '''צפיפות מטען משטחית'''




<math display="block">\hat n (\epsilon_0 \vec E_2 - \epsilon_0 \vec E_1 ) = \eta  
<math display="block">\hat n\cdot \left(\epsilon_0 \vec E_2 - \epsilon_0 \vec E_1 \right) = \eta  
\Rightarrow
\Rightarrow
\hat n (\epsilon_0 (-\nabla \phi_2) - \epsilon_0 (-\nabla \phi_1)) = \eta
\hat n\cdot \left(\epsilon_0 (-\nabla \phi_2) - \epsilon_0 (-\nabla \phi_1)\right) = \eta
\Rightarrow
\Rightarrow
-\epsilon_0 \frac{\partial \phi_2}{\partial n} - (- \epsilon_0 \frac{\partial \phi_1}{\partial n})=\eta </math>
-\epsilon_0 \frac{\partial \phi_2}{\partial n} - (- \epsilon_0 \frac{\partial \phi_1}{\partial n})=\eta </math>
Line 345: Line 367:




<math display="block">\phi_2 |_{\text{boundry}} = \phi_1 |_{\text{boundry}}</math><math display="block">\triangle \phi = -\int_{\text{very short path}} \vec E \cdot \vec {dl} \approx
<math display="block">
\vec E \cdot \triangle \vec L </math>ולכן בבעיות בהן השדה לא סינגולרי, אין בעיה והפוטנציאל חייב להיות רציף
\phi_2 |_{\text{boundry}} = \phi_1 |_{\text{boundry}}</math><math display="block">\triangle \phi = -\int_{\text{very short path}} \vec E \cdot \vec {dl} \approx
\vec E \cdot \triangle \vec L  
</math>
מאחר ו-<math> \Delta\vec{L} </math> הוא בעל אורך קטן מאוד, בבעיות בהן השדה לא סינגולרי, אין בעיה והפוטנציאל חייב להיות רציף.


* '''גבול בין חומר מוליך לואקום'''
* '''גבול בין חומר מוליך לואקום'''
Line 362: Line 387:
\frac{\partial \phi_1}{\partial n} = 0</math>
\frac{\partial \phi_1}{\partial n} = 0</math>


=== תוספת לדיון - שפה של PEC (איור 11) ===
==== שפה של PEC ====
 
מאחר ובתוך מוליך אידאלי השדה החשמלי מתאפס (איור 11), מתקיים:
<math display="block">\hat n \times (\vec E_{out} - \underbrace{\vec E_{in}}_{=0}) = 0
<math display="block">\hat n \times (\vec E_{out} - \underbrace{\vec E_{in}}_{=0}) = 0
\Rightarrow
\Rightarrow
Line 374: Line 399:
[[File:Pic512.png|400px|thumb|left|איור 12]]
[[File:Pic512.png|400px|thumb|left|איור 12]]


נסתכל על בעיה שבה צריך לחשב את <math>\phi</math> בכל המרחב, עבור איור (12).
נסתכל על בעיה שבה צריך לחשב את <math>\phi</math> בכל המרחב, עבור איור (12). באופן כללי זו בעיה מורכבת לפתרון, מכיוון שאיננו יודעים איך בסופו של דבר יתפלגו המטענים על המוליך הנתון. ולכן, ננסה להתמודד עם גרסא פשוטה יותר של בעיה זו, ולהדגים כיצד ניתן לקבל את הפוטנציאל והשדה.
 
זוהי בעיה קשה מאוד לפיתרון.


=== מטען נקודתי בסמוך למישור PEC אינסופי ===
=== מטען נקודתי בסמוך למישור PEC אינסופי ===
Line 388: Line 411:
הפיתרון הפרטי יהיה:
הפיתרון הפרטי יהיה:


<math display="block">\phi_p = \frac{q}{4\pi\epsilon_0} \frac{1}{|\vec r - d\hat x|}</math>דרוש: פיתרון הומוגני.
<math display="block">
\phi_p = \frac{q}{4\pi\epsilon_0} \frac{1}{\left|\vec r - d\hat x\right|}
</math>
כעת, דרוש לנו הפתרון ההומוגני, יחד איתו נוכל לקיים את תנאי השפה.


<math display="block">\phi_{plane} = 0 \Rightarrow
<math display="block">
\phi_{plane} = 0 \Rightarrow
\phi_p |_{plane} + \phi_h |_{plane}=0
\phi_p |_{plane} + \phi_h |_{plane}=0
\Rightarrow
\Rightarrow
\phi_h |_{plane}=0 = - \phi_p |_{plane} </math><math display="block">\phi_h |_{plane} = \underbrace{-}_{\text{looks like negative particle}}
\phi_h |_{plane} = - \phi_p |_{plane}
\frac{q}{4\pi \epsilon_0} \cdot \frac{1}{y \hat y + z \hat z - d \hat x}
</math>
<math display="block">
\phi_h |_{plane} = \underbrace{-}_{\text{looks like negative particle}}
\frac{q}{4\pi \epsilon_0} \cdot \frac{1}{\left|y \hat y + z \hat z - d \hat x\right|}
=
=
-\frac{q}{4\pi \epsilon_0}\cdot \frac{1}{y^2+z^2+d^2}</math>מאחר ו"ניחשנו" פתרון (סופרפוזיציה של מטען חיובי ושלילי ש"הוספנו") שמקיים את אותה משוואת פואסון, עם אותם תנאי השפה, זהו הפיתרון לבעיה המקורית!
-\frac{q}{4\pi \epsilon_0}\cdot \frac{1}{\sqrt{y^2+z^2+d^2}}
</math>
מאחר ו"ניחשנו" פתרון (סופרפוזיציה של מטען חיובי ושלילי ש"הוספנו") שמקיים את אותה משוואת פואסון, עם אותם תנאי השפה, זהו הפיתרון לבעיה המקורית!


<math display="block">\phi =  
<math display="block">
\phi =  
\begin{cases} 0 & x<0 \\  
\begin{cases} 0 & x<0 \\  
\frac{1}{4\pi \epsilon_0}\cdot [\frac{q}{y \hat y + z \hat z + x \hat x - d \hat x}-
\frac{1}{4\pi \epsilon_0}\left[ \frac{q}{\left|y \hat y + z \hat z + x \hat x - d \hat x\right|}-\frac{q}{\left|y \hat y + z \hat z + x \hat x + d \hat x\right|} \right]
\frac{q}{y \hat y + z \hat z + x \hat x + d \hat x}]
  & x>0 \end{cases}
  & x>0 \end{cases}</math>ניתן לכתוב את הפוטנציאל המתקבל כך:
</math>
ניתן לכתוב את הפוטנציאל המתקבל כך:


<math display="block">\phi= \begin{cases} 0 & x<0 \\  
<math display="block">
\phi= \begin{cases} 0 & x<0 \\  
\frac{q}{4\pi\epsilon_0} \cdot  
\frac{q}{4\pi\epsilon_0} \cdot  
[\underbrace{\frac{1}{\sqrt{(x-d)^2+y^2+z^2}}}_{\text{distance from q in }(d,0,0) }
[\underbrace{\frac{1}{\sqrt{(x-d)^2+y^2+z^2}}}_{\text{distance from q in }(d,0,0) }
Line 412: Line 447:
  & x>0 \end{cases}</math>
  & x>0 \end{cases}</math>


ניתן לראות תרשים של הפוטנציאל במקרה הנ"ל באיור (14)
ניתן לראות תרשים של הפוטנציאל במקרה הנ"ל באיור (14).
[[File:Pic514.png|200px|thumb|left|איור 14]]
<gallery widths=500px heights=300px class="center">
File:Pic514.png|איור 14
</gallery>


=== פילוג המטען ה"אמיתי" בבעיה ===
*'''מה פילוג המטען ה"אמיתי" בבעיה?'''
<math display="block">\begin{cases} \hat n \times (\vec E_2 - \vec E_1) = 0 \\ \hat n \cdot  
<math display="block">
(\epsilon_0 \vec E_2 - \epsilon_0 \vec E_1 ) = \eta \end{cases}</math><math display="block">\Rightarrow
\begin{cases} \hat n \times (\vec E_2 - \vec E_1) = 0 \\ \hat n \cdot  
\vec E |_{edge} = \vec E_q + \vec E_{-q}</math>באמצעות תנאי השפה אפשר לרשום את פילוג המטען האמיתי <math>\eta(x,y)</math>:
(\epsilon_0 \vec E_2 - \epsilon_0 \vec E_1 ) = \eta \end{cases}
</math>
<math display="block">
\Rightarrow
\vec E |_{edge} = \vec E_q + \vec E_{-q}
</math>
באמצעות תנאי השפה אפשר לרשום את פילוג המטען האמיתי <math>\eta(x,y)</math>:


<math display="block">\begin{cases} \hat n \cdot (\vec E-0)_{\text{boundry}}=\eta \\
<math display="block">
\hat z \cdot (-\nabla \phi)_{\text{boundry}} = \frac{\eta}{\epsilon_0} \\
\begin{cases} \hat n \cdot (\vec E-0)_{\text{boundry}}=\eta \\
-\frac{\partial \phi}{\partial z}|_{\text{boundry}} = \frac{\eta}{\epsilon_0} =
\hat z \cdot (-\nabla \phi)_{\text{boundry}} = \frac{\eta}{\epsilon_0}
-\frac{\partial}{\partial z}  
\end{cases}
[\frac{1}{4\pi\epsilon_0} \cdot \frac{q}{\sqrt{x^2+y^2+(z-d)^2}} -
</math>
\frac{q}{\sqrt{x^2+y^2+(z+d)^2}}
<br>
]
<math display="block">
\eta = -\frac{q}{4\pi} \frac{\partial}{\partial z} [\left(x^2+y^2+(z-d)^2\right)^{-1/2} - \left(x^2+y^2+(z+d)^2\right)^{-1/2}]=...
</math>
<br>
<math display="block">
=\left\{-\frac{q}{4\pi} \left[-\frac{1}{2} \left(x^2+y^2+(z-d)^2\right)^{-3/2} \cdot 2(z-d)
-(-\frac{1}{2} \left(x^2+y^2+(z+d)^2\right)^{-3/2}\right]\cdot 2(z+d)\right\}_{z=0}=
</math>
<br>
<math display="block">
=-\frac{q}{4\pi} \cdot 2 (x^2+y^2+z^2)^{-3/2}d
</math>


\end{cases}</math><math display="block">\eta = -\frac{q}{4\pi} \frac{\partial}{\partial z} [\sqrt{x^2+y^2+(z-d)^2} - \sqrt{x^2+y^2+(z+d)^2}]=...
כמה מטען יש בסך הכל על המשטח?
</math><math display="block">=-\frac{q}{4\pi} [-1/2 (x^2+y^2+(z-d)^2)^{-3/2} \cdot 2(z-d)
-(-1/2) (x^2+y^2+(z+d)^2)^{-3/2}]\cdot 2(z+d)=
-\frac{q}{4\pi} \cdot 2 (x^2+y^2+z^2)^{-3/2}d </math>כמה מטען יש בסך הכל על המשטח?


<math display="block">Q = \int \eta dS = {\iint}^\infty_\infty \frac{-qd}{4\pi} \cdot 2 \cdot (x^2+y^2+z^2)^{-3/2}dxdy=
<math display="block">Q = \int \eta dS = {\iint}^\infty_\infty \frac{-qd}{4\pi} \cdot 2 \cdot (x^2+y^2+z^2)^{-3/2}dxdy=
Line 439: Line 490:


=== שיקוף של דיפול ===
=== שיקוף של דיפול ===
[[File:Pic515.png|200px|thumb|left|איור 15]]
[[File:Pic515b.png|200px|thumb|left|איור 15]]
כשנשקף דיפול, נהפוך את מטענו, נשקף אותו במראה, ונזיז את קודינטה X שלו ל X-, כמתואר באיור (15).
כשנשקף דיפול, נהפוך את מטענו, נשקף אותו במראה, ונזיז את קודינטה X שלו ל X-, כמתואר באיור (15).


=== מטען נקודתי בסמוך לכדור PEC (איור 16) ===
=== מטען נקודתי בסמוך לכדור PEC ===
[[File:Pic516.png|200px|thumb|left|איור 16]]
[[File:Pic516.png|600px|thumb|center|איור 16]]
משפחה נוספת של בעיות המאפשרות פתרון באמצעות שיטת השיקופים, אלו בעיות בהן נתון פילוג מטען כלשהו בסמוך לכדור מוליך אידאלי. נסתכל על בעיה בה מטען נקודתי נמצא סמוך לכדור (איור 16) וננסה למצוא פתרון מהצורה המוצעת - את הפוטנציאל בחוץ נרשום כסופרפוזיציה של המטען המקורי, ומטען שיקוף <math> Q </math> הנמצא במרחק <math> D </math> ממרכז הכדור.
* נחפש <math> Q,D </math> כך שעל שפת הכדור מתקיים תנאי השפה <math>\phi = 0</math>.
* מטען הדמות <math> Q </math> משמש אותנו לחישוב השדה מחוץ לכדור.


* נחפש Q,D כך שעל שפת הכדור מתקיים תנאי השפה <math>\phi = 0</math>.
בתחום בו אנו פותרים את הבעיה (מחוץ לכדור), משוואת פואסון
* מטען הדמות Q משמש אותנו לחישוב השדה מחוץ לכדור.


מאחר ומשוואת פואסון מתקיימת עם:
<math display="block">
\nabla^2 \phi = - \frac{\rho}{\epsilon_0}
</math>
מתקיימת עם אותו פילוג המטען כמו בבעיה המקורית (מטען הדמות שהוספנו נמצא מחוץ לתחום בו פותרים). ולכן נותר רק לקיים תנאי שפה.


<math display="block">\nabla^2 \phi = - \frac{\rho}{\epsilon_0}</math>אותו ρ (לא שינינו את המטען באזור שבו פותרים), ולכן נותר רק לקיים תנאי שפה.
<math display="block">
 
\phi |_{\text{spherical boundary}} = \frac{q}{4\pi \epsilon_0 r_q} + \frac{Q}{4\pi \epsilon_0 r_Q} = 0
<math display="block">\phi |_{\text{ball edge}} = \frac{q}{4\pi \epsilon_0 r_q} + \frac{Q}{3\pi \epsilon_0 r_Q} = 0</math><math display="block">\Rightarrow  
</math>
\frac{Q}{R_Q} = -\frac{q}{r_q} (*)</math>אנו מחפשים Q,D כך שנוכל לקיים ת.ש. על כדור.
<math display="block">
\Rightarrow  
\frac{Q}{R_Q} = -\frac{q}{r_q} (*)
</math>
אנו מחפשים <math> Q,D </math> כך שנוכל לקיים ת.ש. על כדור.


נגדיר את הגדלים הבאים (איור 17):
נגדיר את הגדלים הבאים (איור 17):
[[File:Pic517.png|200px|thumb|left|איור 17]]
[[File:Pic517.png|200px|thumb|left|איור 17]]


<math display="block">\rho\equiv \sqrt{y^2+z^2},r_q \equiv \sqrt{(x-d)^2+\rho^2},r_Q \equiv \sqrt{(x-D)^2+\rho^2} </math>על שפת הכדור מתקיים
<math display="block">
r_T\equiv \sqrt{y^2+z^2},r_q \equiv \sqrt{(x-d)^2+r_T^2},r_Q \equiv \sqrt{(x-D)^2+r_T^2}
</math>
על שפת הכדור מתקיים
<math display="block">
r_T^2+x^2=R^2</math>
נציב ביחס (*) ונקבל:


<math display="block">\rho^2+x^2=R^2</math>נציב ביחס (*) ונקבל:
<math display="block">
 
Q=-q \frac{R}{d}, D=\frac{R^2}{d}=R\cdot\frac{R}{d}
<math display="block">Q=-q \frac{R}{d}, D=\frac{R^2}{d}=R\cdot\frac{R}{d}</math>ולכן ברגע שיודעים את מטען השיקוף Q, הפוטנציאל בחוץ בכל מקום הוא סופרפוזיציה של q ו- Q.
</math>
<br>
ולכן ברגע שיודעים את מטען השיקוף <math> Q </math>, הפוטנציאל בחוץ בכל מקום הוא סופרפוזיציה של <math> q </math> ו- <math> Q </math>.


ניתן לראות תרשים של הפוטנציאל באיור (18)
ניתן לראות תרשים של הפוטנציאל באיור (18)
[[File:Pic518.png|200px|thumb|left|איור 18]]
[[File:Pic518.png|400px|thumb|left|איור 18]]


==== מה קורה כאשר הפוטנציאל על הכדור הוא לא אפס (למשל <math>V_0</math>) (איור 19)? ====
* '''מה קורה כאשר הפוטנציאל על הכדור הוא לא אפס (למשל <math>V_0</math>) (איור 19)?'''
[[File:Pic519.png|200px|thumb|left|איור 19]]
[[File:Pic519.png|200px|thumb|left|איור 19]]
נמצא את Q,D כרגיל מפיתרון הבעיה המוארקת, ואז נוסיף מטען חדש 'Q במרכז המעגל שידאג לכך שהפוטנציאל על שפת הכדור יהיה<math>V_0</math>.
נמצא את <math> Q,D </math> כרגיל מפיתרון הבעיה המוארקת, ואז נוסיף מטען חדש <math> Q' </math> במרכז המעגל שידאג לכך שהפוטנציאל על שפת הכדור יהיה <math>V_0</math>.
 
איך נמצא את <math> Q' </math>? מהדרישה שהפוטנציאל על שפת הכדור יתן את הערך הנקוב בבעיה.  


איך נמצא את 'Q?
<math display="block">\frac{Q'}{4\pi\epsilon_0 R}=V_0 \Rightarrow Q' = 4\pi\epsilon_0 R V_0</math>


<math display="block">\frac{Q'}{r\pi\epsilon_0}=V_0 \Rightarrow Q' = 4\pi\epsilon_0 R V_0</math>
תרשים של הפוטנציאל, עם אפשרות למשחק בפרמטרים ניתן לראות [https://www.desmos.com/calculator/1gb6fudjpp כאן].


==== המקרה ההפוך - המטען בתוך הכדור (איור 20) ====
* '''המקרה ההפוך - המטען בתוך הכדור (איור 20) '''
[[File:Pic520.png|200px|thumb|left|איור 20]]
[[File:Pic520.png|200px|thumb|left|איור 20]]
לפיכך מטען הדמות יהיה מחוץ לכדור:
לפיכך מטען הדמות יהיה מחוץ לכדור:

Latest revision as of 02:12, 5 May 2025

כפי שראינו כאשר דיברנו על קוואזיסטטיקה, הפתרון הסטטי מהווה את היסוד לטור הקוואזיסטטי, ולכן מתוכו ניתן לבנות פתרון לבעיה בה יש תלות כלשהי בזמן. מכאן ניתן להבין שיש חשיבות רבה לבניית הפתרון הסטטי

סופרפוזיציה[edit | edit source]

איור 1

עקרון הסופרפוזיציה תקף לגבי כל מערכת המוגדרת ע"י אופרטור לינארי.

משוואות מקסוול הן לינאריות, ולכן, בהינתן פיתרון לבעיה 1:

J1,ρ1E1,H1

ופיתרון לבעיה 2:

J2,ρ2E2,H2

הפיתרון לבעיה המשותפת (כלומר כאשר המקור הוא סכום המקורות של הבעיות הקודמות) של בעיה 1 ו- 2, הינה:

J1+J2,ρ1+ρ2E1+E2,H1+H2

זה למעשה עקרון הסופרפוזיציה התקף בכל מערכת לינארית (ומשוואות מקסוול, ובפרט משוואות הסטטיקה, הן משוואות לינאריות).

נניח פילוג מטען כלשהו ρ(r) במרחב (איור 1). נבחר מתוכו אלמנט מטען קטן dq, ואת מיקום אלמנט המטען נסמן ב-r. את הנקודה בה רוצים לחשב את השדה נסמן ב-r.

לכן, אלמנט דיפרנציאלי של השדה החשמלי הינו:

dE=14πϵ0dq|rr|2i^r,r

ולכן, מתוך עקרון הסופרפוזיציה, השדה החשמלי הכולל יהיה:

E=dq4πϵ0|rr|2i^r,r=ρ(r)dV4πϵ0|rr|2i^r,r

כמובן שצפיפות המטען לא חייבת להיות צפיפות נפחית. יכולים להיות מטענים בנתונים על ידי צפיפות משטחית, אורכית, או אפילו מטענים נקודתיים. במקרה זה, עלינו רק להגדיר היטב את אלמנט המטען, ולבצע סופרפוזיציה באותו אופן.


E=dq4πϵ0|rr|2i^r,r+Epoint charge (if exists)

כאשר אלמנט המטען הוא:

dq={ρ(r)dV,volume charge density η(r)dS,surface charge density λdl, linear charge density

באופן הכללי ביותר: E=ρ(r)dV4πϵ0|rr|2i^r,r+ηdS4πϵ0|rr|2i^r,r+λdl4πϵ0|rr|2i^r,r+kqn4πϵ0|rr|2ir,r

הערות:

  • על מנת לחשב את השדה האלקטרוסטטי באמצעות סופרפוזיציה צריך לדעת במפורש את פילוג המטענים בבעייה.
  • הסכימה היא סכימה וקטורית כך שנצטרך לבצע אינטגרל על i^r,r.
  • נשים לב שניתן לכתוב את השדה החשמלי בתור קונבולוציה:

E=ρr^4πϵ0r2Green's function

כאשר ρ הוא אות הכניסה, ו-

G=r^4πϵ0r2

היא ה"תגובה להלם" של המערכת - כלומר במקרה שלנו השדה שיוצר הלם מרחבי של מטען (מטען נקודתי). בבעיות מסוג זה התגובה להלם נקראת פונקציית גרין. מתי ייצוג כזה של פתרון (באמצעות קונבולוציה עם התגובה להלם אפשרי)? בבעיות תלויות בזמן ייצוג זה דורש שהמערכת היא LTI, כלומר לינארית, וסימטרית להזזה בזמן (לא משתנה בזמן - Time invariant). בבעיה שלנו, לינאריות מתקיימת כמובן, כי כבר ציינו שמשוואות מקסוול הן משוואות לינאריות. הסימטריה להזזה בזמן מתורגמת במקרה זה לסימטריה להזזה במרחב (space invariant). אצלנו סימטריה זו מתקיימת מאחר ואנו, בשלב זה, מחשבים את השדות במרחב חופשי, שאכן מקיים סימטריה זו. מתי סימטריה זו לא תתקיים? לדוגמא כאשר פותרים את השדות באיזור בו יש שפה, או גופים נוספים. עדיין ניתן לבצע סופרפוזיציה במקרה זה, אך אינטגרל הסופרפוזיציה לא יהיה בעל צורה של אינטגרל קונבולוציה באופן כללי.

דוגמא - משטח אינסופי טעון בצפיפות אחידה[edit | edit source]

איור 2

נתון משטח אינסופי הטעון בצפיפות אחידה η (איור 2), היוצר שדה.

ניתן לפתור את הבעיה באמצעות חוק גאוס:

E=z^{η2ϵ0,z>0η2ϵ0,z<0

ובאמצעות סופרפוזיציה:

r=zz^,r=xx^+yy^,dq=ηdS=ηdxdyi^r,r=rr|rr|=xx^yy^+zz^x'2+y'2+z'2E=14πϵ0ηdxdy(x'2+y'2+z'2)xx^yy^+zz^x'2+y'2+z'2נעבור לקורדינטות פולריות:

x=ρcosφ,y=ρsinφ,dxdy=ρdρdφE=zz^η2ϵ01ρ'2+z2|ρ=0ρ==η2ϵ0sign(z)z^אכן קיבלנו אותה תוצאה בשתי השיטות!

פוטנציאל חשמלי סקלרי[edit | edit source]

שיטת הסופרפוזיציה מצריכה שנדע בדיוק את פילוג המטענים בכל מקום במרחב. על מנת להקל על מציאת פיתרון כללי לבעיה אלקטרומגנטית בכלל, ואלקטרוסטטית בפרט, נהוג לבצע "סקלריזציה" של הבעיה כלומר, למצוא דרך לפתור בעיה סקלרית שקולה, שפתרונה יוביל לפתרון הבעיה הוקטורית.

מתוך חוק פאראדיי:

×E=μ0Ht=static0Edl=μ0tH^n^dS=0ולכן השדה החשמלי הוא שדה משמר:

E=ϕכאשר ϕ הוא הפוטנציאל החשמלי.

r1r2Edl=r1r2ϕdl=[ϕ(r2)ϕ(r1)]אינטגרציה אינה תלויה בצורת המסלול, אלא רק בערכי הפוטנציאל בנק' הקצה

משמעות האינטגרציה היא - מה העבודה שיש להשקיע על מנת להביא מטען מ r1 ל r2.

פוטנציאל חשמלי סקלרי - מטען נקודתי[edit | edit source]

נקודה חשובה נוספת - הפוטנציאל מוגדר עד כדי קבוע:

E1=ϕE2=(ϕ+C)=ϕ=E1מכאן - יש חשיבות פיזיקאלית רק להפרשי הפוטנציאל בין נקודות, ולא לערך עצמו, ויש לנו חופש בבחירת ערך הייחוס.

נגדיר לפי כך את נקודת הייחוס של הפוטנציאל באינסוף (הגדרה זו טובה ושימושית עבור כל מערכת בעלת גודל סופי):

ϕ(r)=r1rEdl לדוגמא, אם ניקח שדה של מטען נקודתי בראשית:

E=Q4πϵ01r2r^ϕ(rs)=rsQ4πϵ01r2r^=14πϵ0Qrs

סופרפוזיציה[edit | edit source]

ניתן לבצע סופרפוזיציה גם לפוטנציאל החשמלי:

ϕ=dq4πϵ0|rr|=ρ(r)dV4πϵ0|rr|+ϕpoint potentialגם כאן, בבעיות שהן space invariant, נקבל שהסופרפוזיציה מקבלת צורה של אינטגרל קונבולוציה:

ϕ=ρ14πϵ0|r|אם המטען הוא מטען נקודתי:

ρ=Qδ(rr)

גם כאן, אנו חייבים לדעת מפורשות את פילוג המקורות בכל המרחב על מנת לחשב את הפוטנציאל, כך שאם המקורות נוצרים כתגובה להפעלת שדה חיצוני, זוהי שיטה לא שימושית לחישוב הפוטנציאל.

דוגמא חשובה - דיפול חשמלי קטן[edit | edit source]

באיור (3) נתון מבנה של דיפול חשמלי. שני מטענים נקודתיים בעלי גודל זהה וסימנים מנוגדים, ממוקמים במרחק d זה מזה.

איור 3
איור 4
  1. חשבו את הפוטנציאל
  2. מה התוצאה בגבול d0, אבל q|d| קבוע ידוע.

ϕ=q4πϵ01|r+|q4πϵ01|r|נגדיר:

The place of the positive charge: r'+r+d/2The place of the negative charge: r'rd/2לכן:

r+=rr'+=r(r+d/2) r=rr'=r(rd/2) |r+|=[r(r+d/2)][r(r+d/2)]= [(rr)d/2][(rr)d/2]= |rr|22(rr)d2+|d2|2=... ...=|d|<<|rr||rr|(1rr|rr|2d+1/4|d|2|rr|2second order in: |d||rr|) לבסוף:

איור 5

|r+||rr|1rr|rr|2dכאשר השתמשנו בקירוב טיילור:

(1+x)α1+αxבאופן דומה:

|r||rr|1+rr|rr|2d נציב לביטוי של הפוטנציאל החשמלי:

ϕ=q4πϵ0[1|rr|1rr|rr|21d1|rr|1+rr|rr|2d]=... ...=q4πϵ0|rr|[1+1/2rr|rr|2d(11/2rr|rr|2d)]= =qd(rr)4πϵ0|rr|3 נהוג להגדיר pqd מומנט הדיפול, ולקבל:

ϕ=p(rr)4πϵ0|rr|3 כאשר עבור דיפול בראשית מתקבל:

ϕ=pr^4πϵ0r2 באיור (5) ניתן לראות בצבע אדום את האיזורים בהם הפוטנציאל חיובי (קרובים יותר למטען החיובי) ובכחול את האיזורים בהם הפוטנציאל שלילי.

נשים לב שהפוטנציאל בראשית (ועל כל המישור העובר במרכז הדיפול ומאונך ל-p) הוא אפס, וזאת משום שמומנט הדיפול מאונך ל r על מישור זה, כך שהמכפלה הסקלארית ביניהם מתאפסת.

השדה המתקבל:

E=p4πϵ0r3[2cosθr^+sinθθ^]

דוגמא 2 - דיסקה טעונה בצפיפות אחידה[edit | edit source]

איור 6

באיור 6 נתונה דיסקה טעונה בצפיפות מטען משטחי אחידה η, ורדיוסה R. חשבו את הפוטנציאל הנוצר על ציר z.

r=xx^+yy^=rcosφx^+rsinφy^,r=zz^,dq=ηdS=ηrdrdφ ϕ=14πϵ0ηdS|rr|=14πϵ0ηrdrdφr'2cos2φ+r'2sin2φ+z2= =14πϵ0ηrdrdφr'2+z'2=2π02πdφηr4πϵ0r'2+z'2=η2ϵ0(R2+z2|z|)

ניתן לראות תרשים של הפונקציה באיור (7).

  • מקרה 1 - |z|R (איור 8)

עבור מקרה זה נרשום:

ϕ=η2ϵ0(R2+z2|z|)=η2ϵ0|z|(1+R2z21)η2ϵ0|z|(1+1/2R2|z|21)=ηR2ϵ01|z|=η(πR2)Qdisk4πϵ01|z|=Qdisk4πϵ01|z| רחוק מאוד מהדיסקה, היא נראית כמטען נקודתי, ולכן גם הפוטנציאל נראה כך. הפוטנציאל של מטען נקודתי נתון על ידי הקו השחור באיור 8.

  • מקרה 2 - |z|R (איור 9)

η=η2ϵ0[R2+z2|z|]ηR2ϵ0[1+(zR)2|z|R]ηR2ϵ0[1+1/2z2R2|z|R]ηR2ϵ0Constantη|z|2ϵ0ϕ={ηz2ϵ0,z>0ηz2ϵ0,z<0Ez=ϕz={η2ϵ0,z>0η2ϵ0,z<0 קרוב מאוד לדיסקה (ביחס לרדיוסה), הדיסקה נראית כמשטח אינסופי, ולכן מתקבל פוטנציאל שמשתנה לינארית בקירוב, השתנות המתאימה לשדה האחיד שיוצר לוח אינסופי.

פוטנציאל חשמלי - המשוואה הדיפרנציאלית[edit | edit source]

עד כה, הדרך שהראנו לחישוב הפוטנציאל הייתה סופרפוזיציה. אבל בדרך כלל לא ידוע לנו כל פילוג המטענים בבעיה, אלא נתון שילוב כלשהו של מקורות + תנאי שפה.

בסופרפוזיציה לא הבאנו כלל בחשבון את קיומם של תנאי שפה.

לצורך כך, כדאי לחזור למשוואת הדיפרנציאלית המתארת את ϕ:

×E=0E=ϕ(ϵ0E)=ρ(ϵ0(ϕ))=ρונקבל את משוואת פואסון:

2ϕ=ρϵ0

אופרטור הלפלאסיאן[edit | edit source]

קרטזיות:

2ϕ=2ϕx2+2ϕy2+2ϕz2צילינדריות:

2ϕ=1ρρ(ρϕρ)+1ρ22ϕθ2+2ϕz2כדוריות:

2ϕ=1r2r(r2ϕr)+1r2sinθθ(sinθϕθ)+1r2sin2θ2ϕφ2

פתרון פרטי ופתרון הומוגני[edit | edit source]

איור 10

נגדיר תחום 𝒟 בו אנו מחשבים את הפוטנציאל (איור 10). את הפיתרון נחלק ל-2 חלקים:

ϕ=ϕpprivate solution+ϕhhomogenous solution

  • פיתרון פרטי ϕp - נובע מפילוג המטען ρ, אבל לא חייב לקיים לקיים תנאי שפה.
  • פתרון הומוגני ϕh - מקיים את המשוואה חסרת המקורות (המשוואה ההומוגנית) ו"עוזר" לפתרון הפרטי לקיים את תנאי השפה

2(ϕp+ϕh)=ρϵ0=2ϕpρϵ0+2ϕh

ϕ(D)=ϕp(D)+ϕh(D)=ϕB כשמגיעים לפתור את הפיתרון ההומוגני, כבר יודעים פתרון פרטי (סופרפוזיציה, ניחוש, ואולי נתון). מתוך ת.ש. לפוטנציאל הכולל, נקבל תנאי שפה ל- ϕh (פתרון הומוגני):

ϕh(D)=ϕBϕp(D)

פיצלנו את הבעיה ל-2 בעיות שלרוב הן פשוטות יותר:

את הפיתרון הפרטי נמצא באמצעות סופרפוזיציה ללא התחשבות בתנאי השפה.

את הפיתרון ההומוגני נקבל על ידי תפירת תנאי שפה.

תנאי שפה של הפוטנציאל[edit | edit source]

  • צפיפות מטען משטחית


n^(ϵ0E2ϵ0E1)=ηn^(ϵ0(ϕ2)ϵ0(ϕ1))=ηϵ0ϕ2n(ϵ0ϕ1n)=η

  • רציפות הפוטנציאל


ϕ2|boundry=ϕ1|boundryϕ=very short pathEdlEL מאחר ו-ΔL הוא בעל אורך קטן מאוד, בבעיות בהן השדה לא סינגולרי, אין בעיה והפוטנציאל חייב להיות רציף.

  • גבול בין חומר מוליך לואקום

נשתמש בשימור מטען על השפה:

איור 11

n^(J2the second area is vacuum =0J1)+SK=0=ηt=0n^J1=0n^(σE1)=0n^σ(ϕ2)=0ϕ1n=0

שפה של PEC[edit | edit source]

מאחר ובתוך מוליך אידאלי השדה החשמלי מתאפס (איור 11), מתקיים: n^×(EoutEin=0)=0n^×Eout=0ולכן השדה החשמלי המשיק לפני המוליך האידאלי מתאפס, ולכן השדה החשמלי בעל רכיב ניצב לפני המוליך בלבד.

2ϕ=EdlE and dl are prependicular to each other=0השפה של מוליך אידאלי ← משטח שווה פוטנציאל ϕ.

שיטת השיקופים[edit | edit source]

איור 12

נסתכל על בעיה שבה צריך לחשב את ϕ בכל המרחב, עבור איור (12). באופן כללי זו בעיה מורכבת לפתרון, מכיוון שאיננו יודעים איך בסופו של דבר יתפלגו המטענים על המוליך הנתון. ולכן, ננסה להתמודד עם גרסא פשוטה יותר של בעיה זו, ולהדגים כיצד ניתן לקבל את הפוטנציאל והשדה.

מטען נקודתי בסמוך למישור PEC אינסופי[edit | edit source]

איור 13

במקרים פשוטים יותר, כמו באיור (13) נחלק ל- 2 תחומים: x<0,x>0.

עבור x<0 הפוטנציאל ϕ=0 מקיים את כל תנאי הבעיה.

את הפיתרון ב x>0 נחלק לפיתרון פרטי והומגני.

הפיתרון הפרטי יהיה:

ϕp=q4πϵ01|rdx^| כעת, דרוש לנו הפתרון ההומוגני, יחד איתו נוכל לקיים את תנאי השפה.

ϕplane=0ϕp|plane+ϕh|plane=0ϕh|plane=ϕp|plane ϕh|plane=looks like negative particleq4πϵ01|yy^+zz^dx^|=q4πϵ01y2+z2+d2 מאחר ו"ניחשנו" פתרון (סופרפוזיציה של מטען חיובי ושלילי ש"הוספנו") שמקיים את אותה משוואת פואסון, עם אותם תנאי השפה, זהו הפיתרון לבעיה המקורית!

ϕ={0x<014πϵ0[q|yy^+zz^+xx^dx^|q|yy^+zz^+xx^+dx^|]x>0 ניתן לכתוב את הפוטנציאל המתקבל כך:

ϕ={0x<0q4πϵ0[1(xd)2+y2+z2distance from q in (d,0,0)1(x+d)2+y2+z2distance from -q in (d,0,0)]x>0

ניתן לראות תרשים של הפוטנציאל במקרה הנ"ל באיור (14).

  • מה פילוג המטען ה"אמיתי" בבעיה?

{n^×(E2E1)=0n^(ϵ0E2ϵ0E1)=η E|edge=Eq+Eq באמצעות תנאי השפה אפשר לרשום את פילוג המטען האמיתי η(x,y):

{n^(E0)boundry=ηz^(ϕ)boundry=ηϵ0
η=q4πz[(x2+y2+(zd)2)1/2(x2+y2+(z+d)2)1/2]=...
={q4π[12(x2+y2+(zd)2)3/22(zd)(12(x2+y2+(z+d)2)3/2]2(z+d)}z=0=
=q4π2(x2+y2+z2)3/2d

כמה מטען יש בסך הכל על המשטח?

Q=ηdS=qd4π2(x2+y2+z2)3/2dxdy=qd2πφ=02πr=01(r2+d2)3/2rdrdφ=qdr=0r(r2+d2)3/2=......=q1r2+d2|0=qd(01/d)=q

שיקוף של דיפול[edit | edit source]

איור 15

כשנשקף דיפול, נהפוך את מטענו, נשקף אותו במראה, ונזיז את קודינטה X שלו ל X-, כמתואר באיור (15).

מטען נקודתי בסמוך לכדור PEC[edit | edit source]

איור 16

משפחה נוספת של בעיות המאפשרות פתרון באמצעות שיטת השיקופים, אלו בעיות בהן נתון פילוג מטען כלשהו בסמוך לכדור מוליך אידאלי. נסתכל על בעיה בה מטען נקודתי נמצא סמוך לכדור (איור 16) וננסה למצוא פתרון מהצורה המוצעת - את הפוטנציאל בחוץ נרשום כסופרפוזיציה של המטען המקורי, ומטען שיקוף Q הנמצא במרחק D ממרכז הכדור.

  • נחפש Q,D כך שעל שפת הכדור מתקיים תנאי השפה ϕ=0.
  • מטען הדמות Q משמש אותנו לחישוב השדה מחוץ לכדור.

בתחום בו אנו פותרים את הבעיה (מחוץ לכדור), משוואת פואסון

2ϕ=ρϵ0 מתקיימת עם אותו פילוג המטען כמו בבעיה המקורית (מטען הדמות שהוספנו נמצא מחוץ לתחום בו פותרים). ולכן נותר רק לקיים תנאי שפה.

ϕ|spherical boundary=q4πϵ0rq+Q4πϵ0rQ=0 QRQ=qrq(*) אנו מחפשים Q,D כך שנוכל לקיים ת.ש. על כדור.

נגדיר את הגדלים הבאים (איור 17):

איור 17

rTy2+z2,rq(xd)2+rT2,rQ(xD)2+rT2 על שפת הכדור מתקיים rT2+x2=R2 נציב ביחס (*) ונקבל:

Q=qRd,D=R2d=RRd
ולכן ברגע שיודעים את מטען השיקוף Q, הפוטנציאל בחוץ בכל מקום הוא סופרפוזיציה של q ו- Q.

ניתן לראות תרשים של הפוטנציאל באיור (18)

איור 18
  • מה קורה כאשר הפוטנציאל על הכדור הוא לא אפס (למשל V0) (איור 19)?
איור 19

נמצא את Q,D כרגיל מפיתרון הבעיה המוארקת, ואז נוסיף מטען חדש Q במרכז המעגל שידאג לכך שהפוטנציאל על שפת הכדור יהיה V0.

איך נמצא את Q? מהדרישה שהפוטנציאל על שפת הכדור יתן את הערך הנקוב בבעיה.

Q4πϵ0R=V0Q=4πϵ0RV0

תרשים של הפוטנציאל, עם אפשרות למשחק בפרמטרים ניתן לראות כאן.

  • המקרה ההפוך - המטען בתוך הכדור (איור 20)
איור 20

לפיכך מטען הדמות יהיה מחוץ לכדור:

{Qin=qoutRdDin=R2doutכל צמד מטענים שיקיים את היחסים לעיל, יקיים ש ϕ על שפת הכדור הוא אפס.