פרק 9 - מגנטוסטטיקה: Difference between revisions

From EM Fields - TAU
Jump to navigation Jump to search
Line 100: Line 100:
בניגוד ל <math>\nabla \times \vec H = \vec J</math> שבו כל רכיב של <math>\vec J</math> יכול לתרום לרכיבים שונים של <math>\vec H</math>.
בניגוד ל <math>\nabla \times \vec H = \vec J</math> שבו כל רכיב של <math>\vec J</math> יכול לתרום לרכיבים שונים של <math>\vec H</math>.


=== דוגמא - טבעת זרם (איור 1) ===
=== דוגמא - טבעת זרם ===


[[File:Pic0901.png|200px|thumb|left|איור 1]]
[[File:Pic0901.png|200px|thumb|left|איור 1]]


נרצה לחשב את <math>\vec A</math>, ומתוכו את <math>\vec H</math>.
באיור 1 נתונה טבעת זרם מעגלית שרדיוסה <math>a</math> ,ונושאת זרם <math>I</math>. נרצה לחשב את <math>\vec A</math>, ומתוכו את <math>\vec H</math>.


<math display="block">\vec r' = a \cos \varphi' \hat x + a \sin\varphi' \hat y,  
<math display="block">
\vec r' = a \cos \varphi' \hat x + a \sin\varphi' \hat y,  
dl'=a d\varphi',
dl'=a d\varphi',
\vec r = x \hat x + y \hat y + z \hat z</math><math display="block">\vec A = \frac{\mu_0}{4\pi}  \int
\vec r = x \hat x + y \hat y + z \hat z
</math>
<math display="block">\vec A = \frac{\mu_0}{4\pi}  \int
\frac{Ia d\varphi'  
\frac{Ia d\varphi'  
\overbrace{\hat \varphi}^{=-\hat x \sin \varphi'+ \hat y \cos \varphi'}
\overbrace{\hat \varphi}^{=-\hat x \sin \varphi'+ \hat y \cos \varphi'}
      
      
}
}
{|(x-a\cos\varphi')\hat x + (y - a \sin\varphi' ) \hat y + z \hat z |}=...</math><math display="block">... = \frac{\mu_0}{4\pi}  \int
{|(x-a\cos\varphi')\hat x + (y - a \sin\varphi' ) \hat y + z \hat z |}=...
</math>
<math display="block">... = \frac{\mu_0}{4\pi}  \int
\frac{Ia d\varphi' (
\frac{Ia d\varphi' (
-\hat x \sin \varphi'+ \hat y \cos \varphi')
-\hat x \sin \varphi'+ \hat y \cos \varphi')
      
      
}
}
{\sqrt{(x-a\cos\varphi')^2 + (y - a \sin\varphi' )^2 + z^2 }}</math>את האינטגרל הנ"ל לא ניתן להעריך באופן אנליטי.
{\sqrt{(x-a\cos\varphi')^2 + (y - a \sin\varphi' )^2 + z^2 }}
</math>
את האינטגרל הנ"ל לא ניתן להעריך באופן אנליטי. עם זאת, אם נניח כי <math>r \gg a</math>


נניח כי <math>t \gg a</math>, ואז:
<math display="block">r = \sqrt{x^2+y^2+z^2}</math> נציב באינטגרל ונקבל:
 
<math display="block">r = \sqrt{x^2+y^2+z^2}</math>נציב באינטגרל ונקבל:


<math display="block">\vec A = \frac{\mu_0}{4\pi} \int  
<math display="block">\vec A = \frac{\mu_0}{4\pi} \int  
Line 138: Line 143:
<math display="block">\vec H = \frac{1}{\mu_0}\nabla \times \vec A =
<math display="block">\vec H = \frac{1}{\mu_0}\nabla \times \vec A =
\frac{m}{4\pi r^3}
\frac{m}{4\pi r^3}
(2 \cos\theta \hat r + \sin\theta \hat \theta)</math>כאשר הגדרנו את <math>m\equiv I_0 S</math> להיות מומנט הדיפול.
(2 \cos\theta \hat r + \sin\theta \hat \theta)</math>
כלומר, קיבלנו שדה שמתנהג, רחוק מאוד מהטבעת, כשדה של דיפול, בעל מומנט דיפול מגנטי <math>m\equiv I_0 S</math>.


[[File:Pic0902b.png|500px|thumb|center|איור 2 - השוואה בין דיפול חשמלי למגנטי]]
[[File:Pic0902b.png|500px|thumb|center|איור 2 - השוואה בין דיפול חשמלי למגנטי]]

Revision as of 08:59, 22 December 2022

מגנטוסטטיקה

משוואות השדה

במצב הסטטי (או סדר 0 של בעיה מגנטו קוואזיסטטית), השדה החשמלי והמגנטי נקבעים דרך המשוואות הבאות:

באלטרוסטטיקה:

{×E=0(ϵ0E)=ρ

במגנטוסטטיקה:

{×H=J(μ0H)=0

וניתן לראות שבין מערכות המשוואות ישנם הבדלים. במצב סטטי של המקור לשדה החשמלי הוא צפיפות מטען סטטית, בעוד שהמקור לשדה המגנטי, באופן בלתי תלוי, הוא זרמים סטטיים, קבועים בזמן.

כאשר פתרנו את E, חילקנו את הפיתרון לפרטי והומגני - הפתרון הפרטי נבע ישירות מן המקורות, והפיתרון ההומוגני "עזר" לנו לקיים תנאי שפה בבעיה המלאה.

גם כאן, בבעיות מגנטו קוואזיסטטיות, נשתמש באותה הדרך.

מאחר ובאופן כללי מתקיים:

×H=J0 לא ניתן להגדיר H=ϕ. עם זאת, השדה המגנטי הוא תמיד חסר מקורות (במובן של מטענים)

(μ0H)=0 ולכן נגדיר:

μ0H=×Amagnetic vector potential מאחר שבאופן זהותי מתקיים

(×A)=0

פוטנציאל וקטורי

הבחירה ב A אינה חד ערכית.

אם מתקיים ×A=μ0H, נגדיר עבור פונקציה סקלרית כלשהי Ψ:

A=A+Ψ ואז: ×A=×(A+Ψ)=μ0H+0=μ0H נקבל את אותו השדה (למעשה משפט הלמולץ באחת מצורותיה אומרת שניתן להגדיר שדה כמלואו, באופן יחיד, כאשר ידועים גם ה Curl וגם ה Div).

כאן ידוע לנו רק ×A=H ויש לנו חופש לבחור את Div לנוחיותינו.

משוואת לפלאס הוקטורית

ניקח את A ונציב בחוק אמפר:

×H=×(1μ0×A)=J×(×A)=μ0Jנשתמש בזהות ונקבל:

(A)2A=μ0Jעל מנת לפשט את המשוואה, נהוג לבחור את כיול קולון (מאחר ויש לנו חופש לבחור את A כרצוננו):

A=02A=μ0Jמכאן נובעות שלוש משוואות פואסון סקלריות, שאנו כבר יודעים לפתור:

{2Ax=μ0Jx2Ay=μ0Jy2Az=μ0Jz

סופרפוזיציה עבור הפוטנציאל הוקטורי

ראינו שכל רכיב מתנהג כמו משוואת פואסון, באופן זהה למתרחש בפוטנציאל חשמלי, ולכן הפיתרון עבור כל רכיב יהיה:

Ak(r)=μ04πJk(r)|rr|dVוהפיתרון הכולל יהיה: A(r)=μ04πJ(r)|rr|dV כאשר:

  • r - מערכת המקור.
  • r - מערכת הצופה. הנקודה שבה מחשבים את A.

נסיק, כי בהינתן שיש לנו מקורות בתווך חופשי (או עבור פיתרון פרטי בתווך עם תנאי שפה) נחשב את A על ידי סופרפוזיציה, ומתוך זה נחלץ את H:

H=1μ0×Aהערה חשובה:

נשים לב כי רכיב כלשהו של J תורם רק לאותו רכיב של A.

בניגוד ל ×H=J שבו כל רכיב של J יכול לתרום לרכיבים שונים של H.

דוגמא - טבעת זרם

איור 1

באיור 1 נתונה טבעת זרם מעגלית שרדיוסה a ,ונושאת זרם I. נרצה לחשב את A, ומתוכו את H.

r=acosφx^+asinφy^,dl=adφ,r=xx^+yy^+zz^ A=μ04πIadφφ^=x^sinφ+y^cosφ|(xacosφ)x^+(yasinφ)y^+zz^|=... ...=μ04πIadφ(x^sinφ+y^cosφ)(xacosφ)2+(yasinφ)2+z2 את האינטגרל הנ"ל לא ניתן להעריך באופן אנליטי. עם זאת, אם נניח כי ra

r=x2+y2+z2 נציב באינטגרל ונקבל:

A=μ04π...r[12ar2(xcosφ+ysinφ)+a2r2]1/2נשתמש בקירוב:

11+arar1112arA=μ0Ia4πφ=02πdφ[x^sinφ+y^cosφ]r(1ar2(xcosφ+ysinφ))A=μ04πIS1γ2φ^כאשר הגדרנו Sπa2.

H=1μ0×A=m4πr3(2cosθr^+sinθθ^) כלומר, קיבלנו שדה שמתנהג, רחוק מאוד מהטבעת, כשדה של דיפול, בעל מומנט דיפול מגנטי mI0S.

איור 2 - השוואה בין דיפול חשמלי למגנטי

חוק Biot - Savart

איור 3

הראינו כיצד לחשב את A, וכדי לקבל את H מבצעים רוטור.

ניתן גם לבצע רוטור "מראש" על הנוסחא לחישוב A , ונקבל את חוק Biot - Savart (BS).

A=J(r)|rr|dVH=1μ0×A=14π×J(r)|rr|dV=......=14π×(J(r)|rr|)dV=14π[(1|rr|)×J(r)+1|rr|×J=0]dVכאשר השתמשנו בזהות:

×(ψF)=ψ×F+ψ(×F)ובנוסף איפסנו את ×J מכך שהגזירה היא לפי קורדינטת הצופה, בעוד J לא תלוי בהן.

נקבל:

H=14π(1|rr|)×J(r)dV=14π[1|rr|2i^r,r×J(r)]dVBiot Savart law: H=14πJ(r)×i^r,r|rr|2dVאם יש גם מקורות משטחיים או קווים:

H=14πJ(r)×i^r,r|rr|2dVVolume charges+14πK(r)×i^r,r|rr|2dSSurface charges+14πI×i^r,r|rr|2dlLinear chargesהמגבלה של החוק הנ"ל הוא שהוא שימושי רק כאשר ידועים כל הזרמים במרחב, וניתן לחשב את כולם כסופרפוזיציה.

ואם זה לא המצב?

במקרה כזה, הפתרון המלא לשדה הוא פתרון פרטי ופתרון הומוגני.

הפיתרון הפרטי הוא שדה של טבעת.

הפיתרון ההומוגני לא נובע ממקורות באיזור שבו פותרים. יהיה פתרון שיקוף במקרה הזה (יהיה בתרגול).

תנאי שפה לשדה מגנטי PEC

איור 4

כדי לבנות באופן שיטתי צריך פיתרון לבעיה המלאה (מקורות בנוכחות תנאי שפה).

נרשום את תנאי השפה עבור H בנוכחות PEC.

{n^×(HoutHin)=Kn^×H=Kn^(μ0Houtμ0Hin)=0n^μ0H=0לכן סמוך לשפת PEC, H יהיה רק מקביל לשפה.

בעיית השדה המגנטי מתוארת ע"י (איור 5):

איור 5

{×H=J,n^×H|boundry=K(μ0H)=0,n^Hboundry=0את הפיתרון נחלק ל-2 חלקים: פרטי והומוגני:

H=Hp+Hhמחוק ביו סבר קיבלנו ש:

Hp=14πJ(r)×i^r,r|rr|2dVאיזו מערכת משוואות מקיים הפיתרון ההומוגני?

{×(Hh)=×(HHp)=0(Hh)=(HHp)=0תנאי השפה:

n^(μ0H)|boundry=n^(μ0Hp+μ0Hh)=0n^μ0Hh=n^μ0HpAlready knownנשים לב ש Hh מקיים את אותן משוואות שמקיים Eh, ולכן - אפשר להגדיר את הפוטנציאל המגנטי הסקלרי:

Hhϕmנציב בחוק גאוס המגנטי:

{(μ0Hh)=(μ0(ϕm))=2ϕm=0n^Hn=ϕmn=n^Hpוקיבלנו את משוואת לפלאס עבור הפוטנציאל המגנטי הסקלרי.

נשווה בין שדה חשמלי סטטי לשדה מגנטי סטטי:

שדה מגנטי סטטי שדה חשמלי סטטי
Hdl=I Edl=0 משוואת המצב
גם אם אנו נמצאים באיזור שבו אין מקורות

Hdl לא יהיה אפס אם הוא מקיף זרמים.

E=ϕולכן זהו שדה משמר האם השדה משמר?

אם נסתכל על הדוגמא המוכרת של תיל אינסופי (איור 6):

איור 6

H=I2πφ^ולכן פורמלית נגדיר: ϕm=I2πφאבל זו לא פונקציה חד - ערכית ולמעשה: ϕ(2π)ϕ(0)=Hdl=Iמתי לא תהיה בעיה?כאשר התחום שבו מתקיים ×H=0 הוא תחום פשוט קשר.

דוגמא 1 - כדור PEC בשדה מגנטי (איור 7)

איור 7

עלינו לפתור את H מחוץ לכדור.

מאחר ואין זרמים מחוץ לכדור:

×H=0H=ϕmהפוטנציאל ϕm מקיים:

2ϕm=0תנאי השפה הינם:

{n^μ0H=0r^μ0(ϕm)=0ϕmr|r=a=0ϕm(ra)=H0z=H0rcosθכדי לקיים את תנאי השפה:

ϕm=(Ar+Br2)cosθ=P10(cosθ)נציב בתנאי השפה:

{A2Ba3=0B=a32Aϕm(ra)Arcosθ=H0rcosθנקבל:

A=H0,B=H02a3בסוף, הפוטנציאל המגנטי יהיה:

ϕm=H0(r+a32r2)cosθ=H0rcosθStimulated potentialH0a32r2cosθReaction potentialמה השדה המגנטי?

H=ϕm=H0z^H0a32r3[2cosθr^+sinθθ^]=(cosθr2)מה מומנט הדיפול המגנטי השקול שיוצר את שדה התגובה?

m4π=H0a32m=2πa3Magnetic polarizability of PEC ballH0Stimulated

  • קיבלנו αm=2πa332V, בעוד במקרה החשמלי קיבלנו αe=ϵ04πa3ϵ03V.
  • האם הפוטנציאל ϕm רציף?
איור 8 - השדה בבעיה

בתוך הכדור H=0 ולכן ϕm=Const

על שפת הכדור, מבחוץ: ϕm=H032acosθ

ולכן הפוטנציאל לא רציף!

  • מה הזרם על שפת הכדור?

K=r^×H|r=a=r^×(H0z^H0a32a3sinθθ^)=32H0sinθφ^אם נסכם את מומנט הדיפול של "שכבות" הכדור, נקבל סך הכל את מומנט הדיפול השקול.

דוגמא 2 - גליל PEC בשדה מגנטי אחיד (איור 9)

איור 9

תנאי השפה דומים מאוד לדוגמא הקודמת.

ניתן לפתור עם פוטנציאל סקלרי ולקבל:

ϕm,s=H0a2rsinφϕm=ϕm,s+ϕextולכן:

K=2H0cosφz^אם נסתכל על חתך הגליל, סך הזרם החוצה את החתך הוא אפס!

ולכן - אין בעיה להגדיר ϕm.

נשווה מקדמים:P2D2π=H0a2P2D=H0(2πa2)=(H0)(2πa2)α2D=2πa2=2SHs=H0a2r2[sinφr^+cosφφ^]H2D=Id2πr2(sinφr^cosφφ^)

שיקופים (איור 10)

איור 10

כא"מ והשראות

איור 11

עבור הדוגמא לעיל (איור 11), נכתוב את חוק פאראדיי:

Edl=ψt=tμ0HdS=i(R1+R2)ולכן עקרון לנץ הוא:

i=ψt1R1+R2המתחים VR1VR2, ובנוסף הם בסימן הפוך זה לזה בכלל כיוון הזרם ההפוך בנגדים.

איור 12

המתח הנמדד במד באיור (12):

V21=12Edlנרשום את חוק פאראדיי הדיפרנציאלי:

×E(1)=μ0H(0)tאם נבצע:

Edl=12Edl+231Edl=ψt=V21+231Edl=ψtנציג את אותו הקשר בצורה שונה:

V21=231Edl+ψtמקרה 1:

אם ψt זניח, או שהבעיה סטטית, חוזרים לתרחיש המוכר:

איור 13

V21=231Edlאם במקרה זה נניח שהחוטים נראים כמו באיור (13):

J=IA,E=JσV21=Jσl=IAσl=(lAσ)RI

מקרה 2:

ψt לא זניח.

אם כעת נניח שכל החוטים עשויים מ PEC:

V21=Edl=0+ψt=ψtמאחר ומתקיים:

ψ=μ0HdSוגם מדובר בבעיה ליארית:

HIמתקיים:

ψ=LInductanceIψt=ψI=LIt=LIt=V21

השראות הדדית

איור 14

באופן כללי, עבור איור (14):

{ψ1=Lself 1I1+LmutualI2ψ2=LmutualI1+Lself 2I2אם נכתוב זאת באופן מטריציוני:

(V1V2)=(L11L12L21L22)L(I1tI2t)כאשר המטריצה L חייבת להיות סימטרית.

דוגמא (איור 15)

איור 15

נתונות 2 טבעות, R1R2.

מה ההשראות ההדדית?

ψ2=μ0I12R1πR22=μ0πR222R1L21I