פרק 12 - שדות מגנטיים בחומר: Difference between revisions

From EM Fields - TAU
Jump to navigation Jump to search
No edit summary
Line 162: Line 162:
כדור בעל מגנטיזציה אחידה. מהו <math>\vec B</math> בכל המרחב?
כדור בעל מגנטיזציה אחידה. מהו <math>\vec B</math> בכל המרחב?


נשתמש במודל המטען:<math display="block">\eta_m = -\hat n\cdot(\vec M_{out}-\vec M_{in})\mu_0 = -\hat r\cdot(0-M\hat z\mu_0) = M\hat r\cdot\hat z = M\cos\theta\mu_0</math>צפיפות המטען:<math display="block">\rho_m = -\nabla\cdot(\mu_0\vec M) = 0</math>נפתור באמצעות פוטנציאל סקלרי:<math display="block">\nabla\times\vec H = \underbrace{\vec J_f}_{=0} +  
נשתמש במודל המטען:<math display="block">\eta_m = -\hat n\cdot(\vec M_{out}-\vec M_{in})\mu_0 = -\hat r\cdot(0-M\hat z\mu_0) = M\hat r\cdot\hat z\mu_0 = M\cos\theta\mu_0</math>צפיפות המטען:<math display="block">\rho_m = -\nabla\cdot(\mu_0\vec M) = 0</math>נפתור באמצעות פוטנציאל סקלרי:<math display="block">\nabla\times\vec H = \underbrace{\vec J_f}_{=0} +  
\underbrace{\frac{\partial \vec D}{\partial t}}_{=0 \text{ static}} +  
\underbrace{\frac{\partial \vec D}{\partial t}}_{=0 \text{ static}} +  
\underbrace{\vec J_a}_{=0 \text{ Not using this field} }  
\underbrace{\vec J_a}_{=0 \text{ Not using this field} }  

Revision as of 06:42, 24 June 2023

כפי שראינו בפרק על פולריזציה, חומרים יכולים להגיב לנוכחותו של שדה חשמלי לידם / בתוכם. תגובה זו מתרחשת (אם כי בעקבות מנגנונים פיזיקליים שונים) גם כאשר חומר נחשף לשדה מגנטי.

כאשר שוחחנו על חומרים חשמליים, תארנו באופן קלאסי את תגובתם על ידי "הסטת" ענן אלקטרונים ביחס לגרעין, מה שגורם להיווצרות מומנט דיפול באטום / מולקולה.

כעת, ננסה להבין את התופעות המתרחשות בתוך החומר המאפשרות או יוצרות את התגובה של החומר לשדה מגנטי.

ראשית, ניזכר בתיאור שקיבלנו עבור דיפול מגנטי. בהרצאה על מגנטוסטטיקה ראינו שלולאת זרם קטנה יוצרת שדה מגנטי שמשתנה כשדה של דיפול, כאשר מומנט הדיפול היה m=IA .

את האטומים של החומר, ניתן לתאר באמצות לולאות זרם קטנות של דיפולים מגנטיים.

שדות מגנטיים בחומר

מנגנוני מגנטיזציה

איור 1

את הזרם, או את הדיפול באופן שקול, נהוג לייחס ל - 2 מנגנונים עיקריים:

  • Spin Magnetization (איור 1) - דיפול מגנטי שקיים באופן טבעי בחלקיקים המרכיבים את האטום - אלקטרונים, פרוטונים וניורוטונים. במצב טבעי, דיפולים אלו במצאים באורינטציה אקראית בחומר והדיפול הממוצע הוא אפס.
  • Orbital Magnetization (איור 2) - דיפול מגנטי הנובע מהתנועה המעגלית שמבצעים האלקטרונים סביב הגרעיון - מתנהגים כטבעת זרם קטנה.

מכאן, הפעלת שדה מגנטי חיצוני יכולה להשפיע על החומר (או על הדיפולים בחומר) ב - 2 דרכים שונות:

איור 2
  1. לסובב וליישר את הדיפולים ה"טבעיים" הקיימים, כך שיווצר עבורה כיוון מועדף, ואז הדיפול הממוצע לא יהיה אפס.
  2. לשנות את גודלו של הזרם בלולאות כך שעוצמת הדיפול תשתנה. דבר זה קורה בעקבות כא"מ מושרה בלולאות.

דיאמגנטים - Orbital Magnetization (איור 3)

איור 3

נסתכל על טבעת זרם.

נניח כי הזרם נוצר כתוצאה של תנועה של חלקיקים בעלי מסה q ומטען m.

כעת, נניח שנדליק אט - אט שדה מגנטי הניצג ללולאה מחוק פארדיי:

loopEdl=ddt(μ0H)n^dSE2πr=dBdtπr2E=r2μ0dHdtכלומר, בעקבות שינוי השטף נוצר שדה חשמלי היקפי המפעיל כוח על המטענים הזורמים בטבעת.

סימן המינוס מרמז על כך שהכוח יפעל על הזרם כדי "לזרז" את השינוי בשטף (עיקרון לנץ).

בסך הכל, אם נבצע "רעיונית" אינטגרציה בזמן, נגלה שבכל תהליך ההפעלה של B פעל כוח על המטענים בטבעת והקטין את הזרם, ולכן הקטין את מומנט הדיפול.

או, בשפה מעט יותר מתאימה, הפעלת השדה המגנטי H, הוסיפה לחומר דיפול המנוגד לכיוונו של H.

חומרים המגיבים בעזרת מנגנון זה נקראים דיאמגנטיים.

דוגמאות - כספית, כסף, ביסמוט, נחושת, מים.

פאראמגנטים, פרומגנטים - Spin Magnetization

כאשר החומר מורכב מדיפולים של spin, הפעלה של שדה חיצוני "תסדר" את הדיפולים בכיוון השדה, ולכן תוסיף לחומר דיפול ממוצע בכיוון השדה.

חומרים אלו נראים פאראמגנטיים.

יש חומרים מסוימים שעבורם יש בחומר דיפולים ומבנה המאפשרית תגובה מאוד חזקה באופן הזה אלו נקראים פרומגנטיים (ברזל, קובלט), ותגובתם לשדה מגנטי חזקה מאוד.

חשוב לציין: כדי לנתח באופן כמותי תופעות מגנטיות בחומר, יש להשתמש בכלים ממכניקת הקוונטים - אלו אינן תופעות בעולם הקלאסי.

עם זאת, ולמרות היותו שגוי, ההסבר הקלאסי יכול להיות אינטואיטיבי, ואפילו לפרקים לתת תוצאות כמותיות נכונות.

וקטור מגנטיזציה - M

כעת, כאשר התרשמנו וקיבלנו קצת אינטואיציה על המנגנונים היוצרים את המגניטציה, נרצה לקבל תאור כמותי. גם כאן נגדיר לנו את M - וקטור המגנטיזציה המייצג את הצפיפות המגנטית בחומר. נסתכל על אלמנט מגנטיזציה קטן:dm=m=Mdvdmdv=Mישנם שני מודלים לתיאור המקורות השקולים המייצגים את המגנטיזציה:

  1. מודל הזרם האמפרי
  2. מודל המטען המגנטי

1.מודל הזרם האמפרי (איורים 5,4)

איור 4
איור 5

כאשר באזור מסוים משתנה המגנטיזציה, תהיה צפיפות זרם שקולה המייצגת שינוי זה.

נרצה לשכנע שמתקיים: Ja=×M. נתחיל מלהסתכל שוב על אלמנט מגנטיזציה קטן:dm=M(dlda)=(Mdl)daמתקיים I=Mdl ולכן:dm=Idaקיבלנו את התוצאה שקיבלנו דרך מגנטוסטטיקה עבור מומנט הדיפול של לולאת זרם בשטח da.

מה סך הזרם שעובר דרך הלולאה שהגדרנו?I=Mdlמצד אחד, ישנו הקשר בין הזרם לצפיפות הזרם:I=Jadaמצד שני, לפי משפט סטוקס נוכל לומר:Mdl=×Mdaמאחר שאין תלות בלולאה בה נבחר, נקבל את השוויון:Ja=×Mוהוכחנו.

זרמי מגנטיזציה משטחיים
איור 6

נמצא תנאי שפה במעבר בין תווכים בהם H שונה:(1) ×H=J+Dtn^×(H2H1)=kובין תווכים בהם M שונה:(2) ×M=Jan^×(M2M1)=ka

משוואות מקסוול בחומר

נוכל לרשום את משוואות מקסוול בנוכחות מגנטיזציה:{×E=(μ0Ha)tD=ρf×Ha=Dt+Jf+×MJa(μ0Ha)=0ותנאי השפה:{n^×(E2E1)=0n^(D2D1)=ηfn^×(Ha,2Ha,1)=Kf+n^×(M2M1)Kan^(μ0Ha,2μ0Ha,1)=0

2. מודל המטענים המגנטיים (איור 7)

איור 7

למרות שעד כה אין ראיות להמצאות מטענים מגנטיים "בודדים" (מונופולים) בטבע, לפחות מתמטית ניתן להניח את קיומם כדי לבנות מודל שמתבסס על השוואה בין פולריזציה לבין המגנטיזציה:Pμ0Mצפיפות המטען הנפחית:ρp= Pρm=(μ0M)צפיפות הזרם:Jp=PtJm=t(μ0M)צפיפות המטען המשטחית:ηp=n^(P2P1)ηm=n^(μ0M2μ0M1)

חוק שימור המטען המגנטי

קיבלנו את הביטוי לצפיפות המטען המשטחית:ηm=n^(μ0M2μ0M1)נגזור אותו בזמן:ηmt=n^(μ0M2tμ0M1t)=n^(Jm2Jm1)וקיבלנו את חוק שימור המטען המגנטי:ηmt=n^(Jm2Jm1)

משוואות מקסוול במודל המטען (אנלוגיה עם מודל הפולריזציה החשמלית)

נרשום את משוואות מקסוול:{(ϵ0E)=ρf+(P)×H=(ϵ0E)t+Jf+Ptn^(ϵ0E2ϵ0E1)=ηf+(n^[P2P1]){(μ0H)=ρmf=0+ρm=ρm×E=t(μ0H)t(μ0M)JmJmf=0n^(μ0H2μ0H1)=ηmf=0+ηm=n^(μ0M2μ0M1)

סיכום המודלים - משוואות מקסוול בחומר

מודל הזרם האמפרי:{×E=(μ0Ha)tD=ρf×(HaM)=Dt+Jf(μ0Ha)=0n^×(E2E1)=0n^(D2D1)=ηfn^×([Ha,2M2][Ha,1M1])=Kfn^(μ0Ha,2μ0Ha,1)=0מודל המטען המגנטי:{×E=(μ0Ha)tD=ρf×H=Dt+Jf(μ0[H+M])=0n^×(E2E1)=0n^(D2D1)=ηfn^×(H2H1)=Kfn^(μ0[H2+M2]μ0[H1+M1])=0נשים לב לכך שאם נגדיר H+M=Ha נקבל בדיוק את אותן משוואות!

משוואות מקסוול בחומר - צפיפות השטף המגנטי

{×E=BtD=ρf×H=Dt+JfB=0n^×(E2E1)=0n^(D2D1)=ηfn^×(H2H1)=Kfn^(B2B1)=0נגדיר B=μ0Ha=μ0(H+M) צפיפות השטף המגנטי.

תזכורת: D=ϵ0E+P

דוגמה 1 (איור 8)

איור 8

גליל קטן בעל מגנטיזציה אחידה M=Mz^.

מודל המטען:ρm=(μ0M)=0צפיפות המטען המשטחית על חלקו העליון של הגליל:ηm,top=z^(0μ0Mz^)=μ0Mצפיפות המטען המשטחית בתחתית הגליל:ηm,bottom=z^(μ0Mz^0)=μ0Mרחוק מאוד מהגליל נראה דיפול בעל מגנטיזציה:m=MV=Mπa2hz^אם נסתכל על הגליל כדיפול נקבל:μ0m=μ0Mπa2hz^קיבלנו את אותו הביטוי! כעת אפשר להציב בביטוי לשדה דיפולי.

מודל הזרם האמפרי:Ja=×M=0Ka=r^×(0Mz^)=Mφ^Ha=H+MB=μ0Ha=μ0(H+M)connection between models

דוגמה 2 (איור 9)

איור 9

כדור בעל מגנטיזציה אחידה. מהו B בכל המרחב?

נשתמש במודל המטען:ηm=n^(MoutMin)μ0=r^(0Mz^μ0)=Mr^z^μ0=Mcosθμ0צפיפות המטען:ρm=(μ0M)=0נפתור באמצעות פוטנציאל סקלרי:×H=Jf=0+Dt=0 static+Ja=0 Not using this field=0H=ϕmנציב ונקבל ממקסוול:(μ0H)=ρm=0(μ0(ϕm))=0קיבלנו את משוואת לפלס:2ϕm=0נפתור את משוואת לפלס עם מקורות משטחיים בלבד:{ϕm(r>>a)0ϕm(r0)<n^×(H2H1)=Kf=0n^(μ0H2μ0H1)=ηm=μ0Mcosθנבחר פתרון כללי (l=0,n=1):ϕ=(c1r+c2r2)cosθϕm1=Arcosθ,ϕm2=Cr2cosθנציב בתנאי השפה:Aacosθ=Ca2cosθa3A=Cמתנאי השפה האחרון:r^[μ0(ϕm2)μ0(ϕm1)]=μ0Mcosθϕm2r+ϕm1r=Mcosθ[2Ca3cosθ]+Acosθ=Mcosθ2Ca3+A=Mנקבל את המקדמים:A=M3,C=a3M3נציב את המקדם חזרה בפוטנציאל הראשון:ϕm1=M3rcosθH1=ϕm1=M3z^נמצא את השדה המגנטי:B1=μ0(H1+M)=μ0(M3z^+Mz^)=23μ0Mz^כעת נציב את המקדם בפוטנציאל השני:ϕm2=M3a3r2cosθH2=ϕm2=Ma33r3[2cosθr^+sinθθ^],B2=μ0H2תזכורת - שדה מגנטי של דיפול:Hdip=m4πr3[2cosθr^+sinθθ^]נשווה מקדמים ונקבל:m4π=Ma33m=M43πa3Vball

יחסי חוקה - סוספטביליות מגנטית, פרמאביליות

איור 10 - קשר לינארי, והיסטרזיס של חומרים מגנטיים

כפי שראינו במקרה החשמלי, גם כאן תכונות החומר מתוארות על ידי ביטוי בקשר MH.

עבור שדה מגנטי, המקרה בו היחס אינו לינארי נפוץ מאוד.

אך, בכל זאת קיימות סיטואציות רבות בהן ניתן להגדיר את הקשר באופן לינארי, ולקבל:M=χmHB=μ0(H+M)=μ0(1+χm)μrμHכאשר χm הסוספטביליות המגנטית.

משוואות מקסוול בחומר לינארי

נוכל לעדכן את משוואות מקסוול עבור חומרים לינאריים:{×E=(μH)t(ϵE)=ρf×H=(ϵE)t+Jf(μH)=0n^×(E2E1)=0n^(ϵ2E2ϵ1E1)=ηfn^×(H2H1)=Kfn^(μ2H2+μ1H1)=0

חומרים לא מגנטיים

  • חומרים פאראמגנטיים - כפי שאמרנו, התגובה חלשה והדיפולים יכולים להסתדר בכיוון A. לכן, 0<χm<<1
  • חומרים דיאמגנטיים - כתוצאה מתגובה השראתית, הדיפול משתנה כדי לאזר שינוי כשטף. מתוך עיקרון לנץ התגובה בכיוון הפוך ל - H שמעורר, ולכן χm<0,|χm|<<1.
חומרים לא מגנטיים (תגובה חלשה) (סיכום)
פאראמגנטים דיאמגנטים סוג החומר
0<χm<<1 |χm|<<1,χm<0 χm

חומרים מגנטיים

  • חומרים פרומגנטיים - חומרים בעלי תגובה חזקה מאוד לשדה מגנטי. מבנה האטום, והאלקטרונים בקליפה גורמים לאינטרקציה בין הדיפולים המגנטיים בחומר, מה שגורם להן להסתדר בכיוון זהה. בחומרים אלו כאשר מכבים את השדה המגנטי נשארת מגנטיזציה שיורית, ויש להשקיע אנרגיה כדי לבטלה (לדוגמא לחמם מתכת) בד"כ במתכות מעבר כגון ברזל, ניקל, קובלט. תגובה חזקה זו גורמת לערכי χm מאוד גבוהים (χm>1000).
  • חומרים פרימגנטיים - גם בעלי תגובה חזקה. מנגנון המגנוט מורכבים, יש בהם 2 אטומים שונים בעלי מומנט דיפול שונה שיכולים להסתדר הפוך, ולהשאיר דיפול שקול שונה.
חומרים מגנטיים (תגובה חזקה) (סיכום)
פרומגנטים פרימגנטים סוג החומר
תגובה חזקה מאוד,

בד"כ לא לינארית

תגובה חזקה מאוד אופי התגובה