פרק 0 - מבוא מתמטי: Difference between revisions
EMFWIKIAdmin (talk | contribs) No edit summary |
EMFWIKIAdmin (talk | contribs) No edit summary |
||
| Line 18: | Line 18: | ||
</math> | </math> | ||
</div> | </div> | ||
שינוי קטן בוקטור המיקום הנובע מצעד אינפיטסימלי בכיוון הקורדינטה <math> u_1 </math> ניתן לרשום על ידי <math> /vec{dr}=h_1du_1\hat{u_1} </math> כאשר <math> h_1 </math> הוא '''היחס המטרי''' - היחס הקושר בין ערך השנוי בקורדינטה, לגודל הצעד ה"אמיתי" שעשינו במרחב. | שינוי קטן בוקטור המיקום הנובע מצעד אינפיטסימלי בכיוון הקורדינטה <math> u_1 </math> ניתן לרשום על ידי <math> /vec{dr}=h_1du_1\hat{u_1} </math> כאשר <math> h_1 </math> הוא '''היחס המטרי''' - היחס הקושר בין ערך השנוי בקורדינטה (<math> du_1 </math>), לגודל הצעד ה"אמיתי" שעשינו במרחב. | ||
<div class="center" style="width: auto; margin-left: auto; margin-right: auto;"> | <div class="center" style="width: auto; margin-left: auto; margin-right: auto;"> | ||
<math> | <math> | ||
\vec{dr}=h_1du_1\ | \vec{dr}=h_1du_1\widehat{u_1}=\left|\frac{\partial\vec{r}}{\partial u_1}\right|du_1\widehat{u_1}=\left|\frac{\partial x}{\partial u_1}\hat{x}+\frac{\partial y}{\partial u_1}\hat{y}+\frac{\partial z}{\partial u_1}\hat{z}\right| \Longrightarrow h_1=\left[ \left(\frac{\partial x}{\partial u_1}\right)^2+\left(\frac{\partial y}{\partial u_1}\right)^2+\left(\frac{\partial z}{\partial u_1}\right)^2 \right]^{1/2} | ||
</math> | </math> | ||
</div> | </div> | ||
את היחסים המטריים <math> h_2,h_3 </math> ניתן להגדיר באופן אנלוגי לחלוטין, ומכאן ניתן לרשום עבור צעד כללי כלשהו בוקטור המיקום | |||
<div class="center" style="width: auto; margin-left: auto; margin-right: auto;"> | |||
<math> | |||
\vec{dr}=h_1du_1\widehat{u_1}+h_2du_2\widehat{u_2}+h_3du_3\widehat{u_3} | |||
</math> | |||
</div> | |||
וניתן לרשום את אלמנטי האורך בכיוון כל אחת מהקורדינטות בקמצעות קשרים אלו - <math> d\ell_1=h_1du_1,\; d\ell_2=h_2du_2,\; d\ell_3=h_3du_3 </math>. | |||
באופן דומה ניתן להראות ששטחו של אלמנט שטח קטן שנוצר כתוצאה מתוספת אינפיטסימלית לקורדינטות u_2,u_3 לדוגמא יהיה | |||
<div class="center" style="width: auto; margin-left: auto; margin-right: auto;"> | |||
<math> | |||
dS=h_2du_2h_3du_3=d\ell_2d\ell_3 | |||
</math> | |||
</div> | |||
כשטחו של מלבן קטן בעל צלעות <math> d\ell_2,d\ell_3 </math> (זה חייב להיות מלבן מאחר ומדובר במערכת קורדינטות אורתוגונלית). | |||
</div> | </div> | ||
Revision as of 07:52, 10 November 2021
בפרק 0 של הקורס שדות אלקטרומגנטיים נחזור ונגדיר מושגים מתמטיים חשובים, שיידרשו להבנת החומר בקורס.
מערכת קורדינטות אורתוגונלית
נגדיר 3 פונקציות
אם המשטחים שווי הערך (כלומר המשטחים המקיימים את המשוואות ) ניצבים זה לזה בכל נקודה ונקודה, הפונקציות מגדירות מערכת קורדינטות אורתוגונלית, והמשוואות הנ"ל מגדירות משטחים שווי קורדינטה. וקטורי היחידה בכיוון הקורדינטות, המסומנים מוגדרים בכיוון הגדלת הקורדינטה כאשר הקורדינטות האחרות קבועות.

יחסים מטריים
אם נניח שניתן להפוך את היחסים, ניתן לרשום את וקטור המיקום על ידי
שינוי קטן בוקטור המיקום הנובע מצעד אינפיטסימלי בכיוון הקורדינטה ניתן לרשום על ידי כאשר הוא היחס המטרי - היחס הקושר בין ערך השנוי בקורדינטה (), לגודל הצעד ה"אמיתי" שעשינו במרחב.
את היחסים המטריים ניתן להגדיר באופן אנלוגי לחלוטין, ומכאן ניתן לרשום עבור צעד כללי כלשהו בוקטור המיקום
וניתן לרשום את אלמנטי האורך בכיוון כל אחת מהקורדינטות בקמצעות קשרים אלו - . באופן דומה ניתן להראות ששטחו של אלמנט שטח קטן שנוצר כתוצאה מתוספת אינפיטסימלית לקורדינטות u_2,u_3 לדוגמא יהיה
כשטחו של מלבן קטן בעל צלעות (זה חייב להיות מלבן מאחר ומדובר במערכת קורדינטות אורתוגונלית).