פרק 0 - מבוא מתמטי: Difference between revisions

From EM Fields - TAU
Jump to navigation Jump to search
No edit summary
No edit summary
Line 61: Line 61:
== הגדרות האופרטורים הדיפרנציאליים ==
== הגדרות האופרטורים הדיפרנציאליים ==
=== הגדרת הדיברגנץ ===
=== הגדרת הדיברגנץ ===
על מנת לקבל אינטואיציה לגבי הגדרת הדיברגנץ של שדה וקטורי בנקודה מסוימת, אינטואיטיבי להתחיל ממשפט הדיברגנץ. אמנם יש כאן שאלה של "ביצה ותרנגולת", אך בשל ההיכרות של רבים עם המשפט, והשלכותיו, זה אינטואיטיבי מאוד להתחיל ממנו
[[file:c0f2.jpg|thumbnail|left|תרשים 2]]
על מנת לקבל אינטואיציה לגבי הגדרת הדיברגנץ של שדה וקטורי בנקודה מסוימת, אינטואיטיבי להתחיל ממשפט הדיברגנץ. אמנם יש כאן שאלה של "ביצה ותרנגולת", אך בשל ההיכרות של רבים עם המשפט, והשלכותיו, זה אינטואיטיבי מאוד להתחיל ממנו (תרשים 2)
<math>
<math>
\iiint_V div(\vec{F})dV=\iint_{S=\partial V} \vec{F}\cdot\vec{da}
\iiint_V div(\vec{F})dV=\iint_{S=\partial V} \vec{F}\cdot\vec{da}
</math
</math>
כלומר, סכימת הדיברגנץ בנפח נתון שקולה לחישוב שדה השדה החוצה את המעטפת. מכאן, אם ניקח נפח קטן מאוד <math> dV </math>, ונניח שדיברגנץ השדה הוא פונקציה "חלקה" שלא משתנה משמעותית אם הנפח קטן מאוד, נקבל <math> div(\vec{F})_{\vec{r}}dV=\iint_{S=\partial V} \vec{F}\cdot\vec{da} </math> ומכאן נוכל לקבל את ההגדרה הפורמלית
<div class="center" style="width: auto; margin-left: auto; margin-right: auto;">
<math>
\left. div(\vec{F})\right|_{\vec{r}}=\lim_{V\rightarrow 0}\frac{1}{V}\iint_{S=\partial V}\vec{F}\cdot\vec{da}
</math>
</div>
מעבר לחשיבות שבהגדרה הפורמלית, הגדרה זו תהיה שימושית עבורנו כאשר נרצה לקבל את הייצוג הדיפרנציאלי למשוואות מקסוול מתוך הייצוג האינטגרלי. אם נרצה לקבל ביטויים ספציפיים למערכת קורדינטות מסוימת, עלינו לבחור את הקורדינטות ולחשב את האינטגרל המופיע בהגדרה, בקירוב של אינטגרציה על אלמנט נפח קטן מאוד סביב הנקודה. בתרשים 2, מימין, מתואר אלמנט נפח כללי במערכת קורדינטות. אם נסתכל על הדופן ה"קדמית" וה"אחורית" ונניח שהן נמצאות בקורדינטות <math> u_1,u_1+du_1 </math> בהתאמה, התרומה שלהן לאגף ימין בהגדרת הדיברגנץ תהיה
<div class="center" style="width: auto; margin-left: auto; margin-right: auto;">
<math>
\left.\vec{F}(u_1)\cdot(-\widehat{u_1})d\ell_2d\ell_3\right|_{u_1}+\left.\vec{F}(u_1+du_1)\cdot\widehat{u_1}d\ell_2d\ell_3\right|_{u_1+du_1}
</math>
בנוסף, נזכור שנפח האלמנט הוא <math> dV=d\ell_1d\ell_2d\ell_3 </math>.
</div>
</div>

Revision as of 06:40, 11 November 2021

בפרק 0 של הקורס שדות אלקטרומגנטיים נחזור ונגדיר מושגים מתמטיים חשובים, שיידרשו להבנת החומר בקורס.

מערכת קורדינטות אורתוגונלית

נגדיר 3 פונקציות

u1(x,y,z),u2(x,y,z),u3(x,y,z)

אם המשטחים שווי הערך (כלומר המשטחים המקיימים את המשוואות ui(x,y,z)=ui,0) ניצבים זה לזה בכל נקודה ונקודה, הפונקציות מגדירות מערכת קורדינטות אורתוגונלית, והמשוואות הנ"ל מגדירות משטחים שווי קורדינטה. וקטורי היחידה בכיוון הקורדינטות, המסומנים ui^ מוגדרים בכיוון הגדלת הקורדינטה ui כאשר הקורדינטות האחרות קבועות.

תרשים 1 - משטחים שווי קורדינטה במערכת אורתוגונלית כללית

יחסים מטריים

אם נניח שניתן להפוך את היחסים, ניתן לרשום את וקטור המיקום על ידי

r=xx^+yy^+zz^=x(u1,u2,u3)x^+y(u1,u2,u3)y^+z(u1,u2,u3)z^

שינוי קטן בוקטור המיקום הנובע מצעד אינפיטסימלי בכיוון הקורדינטה u1 ניתן לרשום על ידי /vecdr=h1du1u1^ כאשר h1 הוא היחס המטרי - היחס הקושר בין ערך השנוי בקורדינטה (du1), לגודל הצעד ה"אמיתי" שעשינו במרחב.

dr=h1du1u1^=|ru1|du1u1^=|xu1x^+yu1y^+zu1z^|h1=[(xu1)2+(yu1)2+(zu1)2]1/2

את היחסים המטריים h2,h3 ניתן להגדיר באופן אנלוגי לחלוטין, ומכאן ניתן לרשום עבור צעד כללי כלשהו בוקטור המיקום

dr=h1du1u1^+h2du2u2^+h3du3u3^

וניתן לרשום את אלמנטי האורך בכיוון כל אחת מהקורדינטות בקמצעות קשרים אלו - d1=h1du1,d2=h2du2,d3=h3du3.

באופן דומה ניתן להראות ששטחו של אלמנט שטח קטן שנוצר כתוצאה מתוספת אינפיטסימלית לקורדינטות u2,u3 לדוגמא יהיה

dS=h2du2h3du3=d2d3

כשטחו של מלבן קטן בעל צלעות d2,d3 (זה חייב להיות מלבן מאחר ומדובר במערכת קורדינטות אורתוגונלית). עבור אלמנט נפח נקבל

dV=h1du1h2du2h3du3=d1d2d3

דוגמא - קורדינטות גליליות

קורדינטות גליליות מוגדרות על ידי הטרנספורמציה

{x=rcosφy=rsinφz=z

נחשב את היחסים המטריים ונקבל

hr=[(xr)2+(yr)2+(zr)2]1/2=1dr=drhφ=[(xφ)2+(yφ)2+(zφ)2]1/2=rdφ=rdφhz=1dz=dz

הגדרות האופרטורים הדיפרנציאליים

הגדרת הדיברגנץ

תרשים 2

על מנת לקבל אינטואיציה לגבי הגדרת הדיברגנץ של שדה וקטורי בנקודה מסוימת, אינטואיטיבי להתחיל ממשפט הדיברגנץ. אמנם יש כאן שאלה של "ביצה ותרנגולת", אך בשל ההיכרות של רבים עם המשפט, והשלכותיו, זה אינטואיטיבי מאוד להתחיל ממנו (תרשים 2) Vdiv(F)dV=S=VFda כלומר, סכימת הדיברגנץ בנפח נתון שקולה לחישוב שדה השדה החוצה את המעטפת. מכאן, אם ניקח נפח קטן מאוד dV, ונניח שדיברגנץ השדה הוא פונקציה "חלקה" שלא משתנה משמעותית אם הנפח קטן מאוד, נקבל div(F)rdV=S=VFda ומכאן נוכל לקבל את ההגדרה הפורמלית

div(F)|r=limV01VS=VFda

מעבר לחשיבות שבהגדרה הפורמלית, הגדרה זו תהיה שימושית עבורנו כאשר נרצה לקבל את הייצוג הדיפרנציאלי למשוואות מקסוול מתוך הייצוג האינטגרלי. אם נרצה לקבל ביטויים ספציפיים למערכת קורדינטות מסוימת, עלינו לבחור את הקורדינטות ולחשב את האינטגרל המופיע בהגדרה, בקירוב של אינטגרציה על אלמנט נפח קטן מאוד סביב הנקודה. בתרשים 2, מימין, מתואר אלמנט נפח כללי במערכת קורדינטות. אם נסתכל על הדופן ה"קדמית" וה"אחורית" ונניח שהן נמצאות בקורדינטות u1,u1+du1 בהתאמה, התרומה שלהן לאגף ימין בהגדרת הדיברגנץ תהיה

F(u1)(u1^)d2d3|u1+F(u1+du1)u1^d2d3|u1+du1 בנוסף, נזכור שנפח האלמנט הוא dV=d1d2d3.