פרק 13 - אנרגיה: Difference between revisions

From EM Fields - TAU
Jump to navigation Jump to search
Line 53: Line 53:
=== הספק פולריזציה (איור 2) ===
=== הספק פולריזציה (איור 2) ===
[[File:Pic1302.png|500px|thumb|center|איור 2]]
[[File:Pic1302.png|500px|thumb|center|איור 2]]
אם נסתכל על מקרה של חומר פסיבי, המתואר בצד שמאל של איור 2, ונחשב את העבודה המושקעת בבניית הפולריזציה מ-0 עד לערך מסוים, ע"י
<math display="block">P_p = \vec E \cdot\partial_t\vec P \Rightarrow W_p = \int_{t_1}^{t_2}\vec E\cdot\partial_t\vec P\cdot dt  = \int_{t_1}^{t_2}\vec E\cdot\frac{\partial\vec P}{\partial t}\cdot dt = \int_{P_1}^{P_2}\vec E\cdot d\vec P  </math>
נקבל ערך חיובי. אם כעת נחזור חזרה למצב ללא פולריזציה נקבל <math>W_{p,\ 0\rightarrow E_0 \rightarrow 0} = 0 </math>.
לעומת זאת, בחומר המאופיין על ידי לולאת היסטרזיס, כפי שמתואר בצד ימין של איור 2, העבודה המושקעת בבניית הפולריזציה לא "מוחזרת" במלואה כאשר הפולריזציה יורדת חזרה. מאחר והאינטגרציה בשני הכיוונים מתבצעת על קווים שונים בתרשים (כתום וכחול, או צהוב וכחול, כתלות במצב ההתחלתי).


כאשר נחזור חזרה, נקבל את אותה עבודה, אך בסימן שלילי, ולכן <math>W_{p,\ 0\rightarrow E_0 \rightarrow 0} = 0 </math>.<math display="block">P_p = \vec E \cdot\partial_t\vec P \Rightarrow W_p = \int_{t_1}^{t_2}\vec E\cdot\partial_t\vec P\cdot dt  = \int_{t_1}^{t_2}\vec E\cdot\frac{\partial\vec P}{\partial t}\cdot dt = \int_{P_1}^{P_2}\vec E\cdot d\vec P  </math>במקרה מחזורי <math>E_0\rightarrow -E_0 \rightarrow E_0 </math>, לדוגמה <math>E(t) = E_0\cos(\omega t) </math>, ההפסד במחזור שלם הוא שטח הלולאה <math>W_{p,\ 0\rightarrow E_0 \rightarrow 0} > 0 </math>.
במקרה מחזורי  
<math>E_0\rightarrow -E_0 \rightarrow E_0 </math>, לדוגמה <math>E(t) = E_0\cos(\omega t) </math>,  
ההפסד במחזור שלם הוא שטח הלולאה  
<math>W_{p,\ 0\rightarrow E_0 \rightarrow 0} > 0 </math>.


==== הספק פולריזציה - חומר דיאלקטרי ====
==== הספק פולריזציה - חומר דיאלקטרי ====
<math display="block">P_p = \vec E \cdot\partial_t\vec P = \vec E\cdot\partial_t\epsilon_0\chi_E\vec E  </math>אם <math>\chi_E  </math> לא תלוי בזמן, ניתן לרשום:<math display="block">P_p = \vec E \cdot\partial_t\vec P = \epsilon_0\chi_E\vec E\cdot\partial_t\vec E = \epsilon_0\chi_E\cdot\frac{1}{2}\partial_t|\vec E|^2  </math>ניתן במקרה זה "לצרף" את הספק הפולריזציה לאנרגיה האגורה.<math display="block">W_E + W_P =  \frac{1}{2}\partial_t\epsilon_0|\vec E|^2+\frac{1}{2}\partial_t\epsilon_0\chi_E|\vec E|^2=\frac{1}{2}\partial_t(1+\chi_E)|\vec E|^2\epsilon_0 = \frac{1}{2}\partial_t\epsilon|\vec E|^2 = W_{E,material}  </math>
<math display="block">P_p = \vec E \cdot\partial_t\vec P = \vec E\cdot\partial_t\epsilon_0\chi_E\vec E  </math>
אם  
<math>\chi_E  </math>  
לא תלוי בזמן, ניתן לרשום:
<math display="block">P_p = \vec E \cdot\partial_t\vec P = \epsilon_0\chi_E\vec E\cdot\partial_t\vec E = \epsilon_0\chi_E\cdot\frac{1}{2}\partial_t|\vec E|^2  </math>
ניתן במקרה זה "לצרף" את הספק הפולריזציה לאנרגיה האגורה.
<math display="block">W_E + W_P =  \frac{1}{2}\partial_t\epsilon_0|\vec E|^2+\frac{1}{2}\partial_t\epsilon_0\chi_E|\vec E|^2=\frac{1}{2}\partial_t(1+\chi_E)|\vec E|^2\epsilon_0 = \frac{1}{2}\partial_t\epsilon|\vec E|^2 = W_{E,material}  </math>


=== הספק מגנטי ===
=== הספק מגנטי ===

Revision as of 02:37, 5 May 2025

אנרגיה

משפט פוינטינג

בוואקום ראינו את משפט פוינטינג:(E×H)S=t(ϵ02|E|2+μ02|H|2)stored energy+EJconduction powerכעת, לאחר שפתרנו את משוואות מקסוול בחומר ורכשנו הבנה על התגובה של חומרים לשדות הפועלים בתוכם, ננסה להבין את ההשפעה של מאזן האנרגיה בבעיה. לצורך כך, נביט על:(E×H)=(×E)H+E(×H)=H(tB)Faraday+E(J+tD)Amper=H(tB)+E(J+tD)כאשר במעבר הראשון השתמשנו בזהות הוקטורית האהובה:(A×B)=B(×A)A(×B)נשתמש בהגדרות המוכרות:D=ϵ0E+P,B=μ0(H+M),J=Jcondconduction+Jssourceנציב במשוואה שפיתחנו למשפט פוינטינג ונקבל:(E×H)=Ht[μ0(H+M)]+Et[ϵ0E+P]+E(Js+Jcond)נסתכל על כל רכיבי המשוואה:(E×HS)=Ht(μ0H)WH+Ht(μ0M)JmPH+Et(ϵ0E)WE+EtPJpPE+EJsPS+EJcondPcond=σ|E|2כאשר הגדרנו:

הגדרות
סימון משמעות יחידות
S וקטור פוינטינג - וקטור צפיפות שטף ההספק Wattm2
WH צפיפות האנרגיה האגורה בשדה המגנטי Joulem3
WE צפיפות האנרגיה האגורה בשדה החשמלי Joulem3
PH צפיפות הספק המגנטיזציה Wattm3
PE צפיפות הספק הפולריזציה Wattm3
PS צפיפות הספק המקורות Wattm3
Pcond צפיפות הספק ההולכה Wattm3

איברים חיוביים - הספק מתבזבז. למה?

גם רואים את זה מהספק ההולכה, שאנחנו יודעים ויודעות שמבזבז אנרגיה במקרה האוהמי הפשוט.

הספק מקורות (איור 1)

איור 1

במקור E ו J בכיוונים הפוכים, ולכן EJ<0 ויש הספק שמסופק ע"י המקור.EJ<0Providing EnergyEJ>0dissipating Energy

הספק פולריזציה (איור 2)

איור 2

אם נסתכל על מקרה של חומר פסיבי, המתואר בצד שמאל של איור 2, ונחשב את העבודה המושקעת בבניית הפולריזציה מ-0 עד לערך מסוים, ע"י Pp=EtPWp=t1t2EtPdt=t1t2EPtdt=P1P2EdP נקבל ערך חיובי. אם כעת נחזור חזרה למצב ללא פולריזציה נקבל Wp, 0E00=0. לעומת זאת, בחומר המאופיין על ידי לולאת היסטרזיס, כפי שמתואר בצד ימין של איור 2, העבודה המושקעת בבניית הפולריזציה לא "מוחזרת" במלואה כאשר הפולריזציה יורדת חזרה. מאחר והאינטגרציה בשני הכיוונים מתבצעת על קווים שונים בתרשים (כתום וכחול, או צהוב וכחול, כתלות במצב ההתחלתי).

במקרה מחזורי E0E0E0, לדוגמה E(t)=E0cos(ωt), ההפסד במחזור שלם הוא שטח הלולאה Wp, 0E00>0.

הספק פולריזציה - חומר דיאלקטרי

Pp=EtP=Etϵ0χEE אם χE לא תלוי בזמן, ניתן לרשום: Pp=EtP=ϵ0χEEtE=ϵ0χE12t|E|2 ניתן במקרה זה "לצרף" את הספק הפולריזציה לאנרגיה האגורה. WE+WP=12tϵ0|E|2+12tϵ0χE|E|2=12t(1+χE)|E|2ϵ0=12tϵ|E|2=WE,material

הספק מגנטי

הגדרנו את צפיפות הספק המגנטיזציה כך:Pm=Hμ0Mtלכן, נוכל לחשב את ההספק המגנטי:Wm=t1t2Hμ0Mtdt=μ0M1M2HdMאם החומר מגיב ע"י: M=χmHאז התמונה זהה למצב של חומר דיאלקטרי.

משפט פוינטינג בחומרים לינאריים

אם יש חומר לינארי לגמרי שבו D=ϵE , B=μH אז ניתן לכתוב את משפט פוינטינג באופן הבא:(E×H)=t(ϵ2|E|2)+t(μ2|H|2)+σ|E|2+EJS