פרק 9 - מגנטוסטטיקה

From EM Fields - TAU
Jump to navigation Jump to search

מגנטוסטטיקה

משוואות השדה

במצב הסטטי (או סדר 0 של בעיה מגנטו קוואזיסטטית), השדה החשמלי והמגנטי נקבעים דרך המשוואות הבאות:

באלטרוסטטיקה:

{∇×E→=0∇⋅(ϵ0E→)=ρ

במגנטוסטטיקה:

{∇×H→=J→∇⋅(μ0H→)=0

וניתן לראות שבין מערכות המשוואות ישנם הבדלים. במצב סטטי של המקור לשדה החשמלי הוא צפיפות מטען סטטית, בעוד שהמקור לשדה המגנטי, באופן בלתי תלוי, הוא זרמים סטטיים, קבועים בזמן.

כאשר פתרנו את E→, חילקנו את הפיתרון לפרטי והומגני - הפתרון הפרטי נבע ישירות מן המקורות, והפיתרון ההומוגני "עזר" לנו לקיים תנאי שפה בבעיה המלאה.

גם כאן, בבעיות מגנטו קוואזיסטטיות, נשתמש באותה הדרך.

מאחר ובאופן כללי מתקיים:

∇×H→=J→≠0 לא ניתן להגדיר H=−∇ϕ. עם זאת, השדה המגנטי הוא תמיד חסר מקורות (במובן של מטענים)

∇⋅(μ0H→)=0 ולכן נגדיר:

⇒μ0H→=∇×A→⏟magnetic vector potential מאחר שבאופן זהותי מתקיים

∇⋅(∇×A)=0

פוטנציאל וקטורי

הבחירה ב A→ אינה חד ערכית.

אם מתקיים ∇×A→=μ0H→, נגדיר עבור פונקציה סקלרית כלשהי Ψ:

A→′=A→+∇Ψ ואז: ∇×A→′=∇×(A→+∇Ψ)=μ0H→+0=μ0H→ נקבל את אותו השדה (למעשה משפט הלמולץ באחת מצורותיה אומרת שניתן להגדיר שדה כמלואו, באופן יחיד, כאשר ידועים גם ה Curl וגם ה Div).

כאן ידוע לנו רק ∇×A→=H→ ויש לנו חופש לבחור את Div לנוחיותינו.

משוואת לפלאס הוקטורית

ניקח את A→ ונציב בחוק אמפר:

∇×H→=∇×(1μ0∇×A→)=J→⇒∇×(∇×A→)=μ0J→נשתמש בזהות ונקבל:

∇(∇⋅A→)−∇2A→=μ0J→על מנת לפשט את המשוואה, נהוג לבחור את כיול קולון (מאחר ויש לנו חופש לבחור את ∇⋅A→ כרצוננו):

∇⋅A→=0⇒∇2A→=−μ0J→מכאן נובעות שלוש משוואות פואסון סקלריות, שאנו כבר יודעים לפתור:

{∇2Ax=−μ0Jx∇2Ay=−μ0Jy∇2Az=−μ0Jz

סופרפוזיציה עבור הפוטנציאל הוקטורי

ראינו שכל רכיב מתנהג כמו משוואת פואסון, באופן זהה למתרחש בפוטנציאל חשמלי, ולכן הפיתרון עבור כל רכיב יהיה:

Ak(r→)=μ04π∫Jk(r→′)|r→−r→′|dV′והפיתרון הכולל יהיה: A→(r→)=μ04π∫J→(r→′)|r→−r→′|dV′ כאשר:

  • r→′ - מערכת המקור.
  • r→ - מערכת הצופה. הנקודה שבה מחשבים את A→.

נסיק, כי בהינתן שיש לנו מקורות בתווך חופשי (או עבור פיתרון פרטי בתווך עם תנאי שפה) נחשב את A→ על ידי סופרפוזיציה, ומתוך זה נחלץ את H→:

H→=1μ0∇×A→הערה חשובה:

נשים לב כי רכיב כלשהו של J→ תורם רק לאותו רכיב של A→.

בניגוד ל ∇×H→=J→ שבו כל רכיב של J→ יכול לתרום לרכיבים שונים של H→ (תקף בכל מערכת קורדינטות ולא רק בקרטזיות).

דוגמא - טבעת זרם (איור 1)

איור 1

נרצה לחשב את A→, ומתוכו את H→.

r→′=acos⁡φ′x^+asin⁡φ′y^,dl′=adφ′,r→=xx^+yy^+zz^A→=μ04π∫Iadφ′φ^⏞=−x^sin⁡φ′+y^cos⁡φ′|(x−acos⁡φ′)x^+(y−asin⁡φ′)y^+zz^|=......=μ04π∫Iadφ′(−x^sin⁡φ′+y^cos⁡φ′)(x−acos⁡φ′)2+(y−asin⁡φ′)2+z2את האינטגרל הנ"ל לא ניתן להעריך באופן אנליטי.

נניח כי t≫a, ואז:

r=x2+y2+z2נציב באינטגרל ונקבל:

A→=μ04π∫...r[1−2ar2(xcos⁡φ′+ysin⁡φ′)+a2r2]1/2נשתמש בקירוב:

11+ar≈⏞ar≪11−12arA→=μ0Ia4π∫φ′=02πdφ′[−x^sin⁡φ′+y^cos⁡φ′]r⋅(1−ar2(xcos⁡φ′+ysin⁡φ′))⇒A→=μ04πIS⋅1γ2φ^כאשר הגדרנו S≡πa2.

H→=1μ0∇×A→=m4πr3(2cos⁡θr^+sin⁡θθ^)כאשר הגדרנו את m≡I0S להיות מומנט הדיפול.

איור 2 - השוואה בין דיפול חשמלי למגנטי

חוק Biot - Savart

איור 3

הראינו כיצד לחשב את A→, וכדי לקבל את H→ מבצעים רוטור.

ניתן גם לבצע רוטור "מראש" על הנוסחא לחישוב A→ , ונקבל את חוק Biot - Savart (BS).

A→=∫J→(r′)|r→−r→′|dV′⇒H→=1μ0∇×A→=14π∇×∫J→(r′)|r→−r→′|dV′=......=14π∫∇×(J→(r′)|r→−r→′|)dV′=14π∫[∇(1|r−r′|)×J→(r′)+1|r−r′|∇×J→⏟=0]dV′כאשר השתמשנו בזהות:

∇×(ψF→)=∇ψ×F→+ψ(∇×F→)ובנוסף איפסנו את ∇×J→ מכך שהגזירה היא לפי קורדינטת הצופה, בעוד J→ לא תלוי בהן.

נקבל:

⇒H→=14π∫∇(1|r−r′|)×J→(r→′)dV′=14π∫[−1|r−r′|2⋅i^r′,r×J→(r→′)]dV′Biot Savart law: H→=14π∫J→(r→′)×i^r′,r|r−r′|2dV′אם יש גם מקורות משטחיים או קווים:

H→=14π∫J→(r→′)×i^r′,r|r−r′|2dV′⏟Volume charges+14π∫K→(r→′)×i^r′,r|r−r′|2dS′⏟Surface charges+14π∫I→×i^r′,r|r−r′|2dl′→⏟Linear chargesהמגבלה של החוק הנ"ל הוא שהוא שימושי רק כאשר ידועים כל הזרמים במרחב, וניתן לחשב את כולם כסופרפוזיציה.

ואם זה לא המצב?

במקרה כזה, הפתרון המלא לשדה הוא פתרון פרטי ופתרון הומוגני.

הפיתרון הפרטי הוא שדה של טבעת.

הפיתרון ההומוגני לא נובע ממקורות באיזור שבו פותרים. יהיה פתרון שיקוף במקרה הזה (יהיה בתרגול).

תנאי שפה לשדה מגנטי PEC

איור 4

כדי לבנות באופן שיטתי צריך פיתרון לבעיה המלאה (מקורות בנוכחות תנאי שפה).

נרשום את תנאי השפה עבור H→ בנוכחות PEC.

{n^×(H→out−H→in)=K→⇒n^×H→=K→n^⋅(μ0H→out−μ0H→in)=0⇒n^⋅μ0H→=0לכן סמוך לשפת PEC, H→ יהיה רק מקביל לשפה.

בעיית השדה המגנטי מתוארת ע"י (איור 5):

איור 5

{∇×H→=J→,n^×H→|boundry=K→∇⋅(μ0H→)=0,n^⋅H→boundry=0את הפיתרון נחלק ל-2 חלקים: פרטי והומוגני:

H→=H→p+H→hמחוק ביו סבר קיבלנו ש:

H→p=14π∫J→(r→′)×i^r′,r|r−r′|2dV′איזו מערכת משוואות מקיים הפיתרון ההומוגני?

{∇×(H→h)=∇×(H→−H→p)=0∇⋅(H→h)=∇⋅(H→−H→p)=0תנאי השפה:

n^⋅(μ0H→)|boundry=n^(μ0H→p+μ0H→h)=0⇒n^⋅μ0H→h=−n^⋅μ0H→p⏟Already knownנשים לב ש H→h מקיים את אותן משוואות שמקיים E→h, ולכן - אפשר להגדיר את הפוטנציאל המגנטי הסקלרי:

H→h≡−∇ϕmנציב בחוק גאוס המגנטי:

{∇⋅(μ0H→h)=∇⋅(μ0(−∇ϕm))=∇2ϕm=0n^⋅Hn=∂ϕm∂n=−n^⋅Hpוקיבלנו את משוואת לפלאס עבור הפוטנציאל המגנטי הסקלרי.

נשווה בין שדה חשמלי סטטי לשדה מגנטי סטטי:

שדה מגנטי סטטי שדה חשמלי סטטי
∮H→⋅dl→=I ∮E→⋅dl→=0 משוואת המצב
גם אם אנו נמצאים באיזור שבו אין מקורות

∮H→⋅dl→ לא יהיה אפס אם הוא מקיף זרמים.

E→=−∇ϕולכן זהו שדה משמר האם השדה משמר?

אם נסתכל על הדוגמא המוכרת של תיל אינסופי (איור 6):

איור 6

H→=I2πφ^ולכן פורמלית נגדיר: ϕm=I2πφאבל זו לא פונקציה חד - ערכית ולמעשה: ϕ(2π)−ϕ(0)=∮H→⋅dl→=Iמתי לא תהיה בעיה?כאשר התחום שבו מתקיים ∇×H→=0 הוא תחום פשוט קשר.

דוגמא 1 - כדור PEC בשדה מגנטי (איור 7)

איור 7

עלינו לפתור את H→ מחוץ לכדור.

מאחר ואין זרמים מחוץ לכדור:

∇×H→=0⇒H→=−∇ϕmהפוטנציאל ϕm מקיים:

∇2ϕm=0תנאי השפה הינם:

{n^⋅μ0H→=0⇒r^⋅μ0(−∇ϕm)=0⇒∂ϕm∂r|r=a=0ϕm(r≫a)=−H0z=−H0rcos⁡θכדי לקיים את תנאי השפה:

ϕm=(Ar+Br2)cos⁡θ⏟=P10(cos⁡θ)נציב בתנאי השפה:

{A−2Ba3=0⇒B=a32Aϕm(r≫a)∼Arcos⁡θ=−H0rcos⁡θנקבל:

A=−H0,B=−H02a3בסוף, הפוטנציאל המגנטי יהיה:

ϕm=−H0(r+a32r2)cos⁡θ=−H0rcos⁡θ⏟Stimulated potential−H0a32r2cos⁡θ⏟Reaction potentialמה השדה המגנטי?

H→=−∇ϕm=H0z^−H0a32r3[2cos⁡θr^+sin⁡θθ^]⏟=−∇⋅(cos⁡θr2)מה מומנט הדיפול המגנטי השקול שיוצר את שדה התגובה?

m4π=−H0a32⇒m=−2πa3⏟Magnetic polarizability of PEC ball⋅H0⏟Stimulated

  • קיבלנו αm=−2πa3≡−32V, בעוד במקרה החשמלי קיבלנו αe=ϵ0⋅4πa3≡ϵ0⋅3V.
  • האם הפוטנציאל ϕm רציף?
איור 8 - השדה בבעיה

בתוך הכדור H→=0 ולכן ϕm=Const

על שפת הכדור, מבחוץ: ϕm=−H032⋅acos⁡θ

ולכן הפוטנציאל לא רציף!

  • מה הזרם על שפת הכדור?

K→=r^×H→|r=a=r^×(H0z^−H0a32a3sin⁡θθ^)=−32H0sin⁡θφ^אם נסכם את מומנט הדיפול של "שכבות" הכדור, נקבל סך הכל את מומנט הדיפול השקול.

דוגמא 2 - גליל PEC בשדה מגנטי אחיד (איור 9)

איור 9

תנאי השפה דומים מאוד לדוגמא הקודמת.

ניתן לפתור עם פוטנציאל סקלרי ולקבל:

ϕm,s=H0a2rsin⁡φϕm=ϕm,s+ϕextולכן:

K→=−2H0cos⁡φz^אם נסתכל על חתך הגליל, סך הזרם החוצה את החתך הוא אפס!

ולכן - אין בעיה להגדיר ϕm.

נשווה מקדמים:P2D2π=H0a2⇒P2D=H0⋅(2πa2)=(−H0)⋅(−2πa2)⇒α2D=−2πa2=−2SH→s=−H0a2r2⋅[−sin⁡φr^+cos⁡φφ^]H2D=Id2πr2(sin⁡φr^−cos⁡φφ^)

שיקופים (איור 10)

איור 10

כא"מ והשראות

איור 11

עבור הדוגמא לעיל (איור 11), נכתוב את חוק פאראדיי:

∮E→⋅dl→=−∂ψ∂t=−∂∂tμ0∬H→⋅dS→=i(R1+R2)ולכן עקרון לנץ הוא:

i=−∂ψ∂t⋅1R1+R2המתחים VR1≠VR2, ובנוסף הם בסימן הפוך זה לזה בכלל כיוון הזרם ההפוך בנגדים.

איור 12

המתח הנמדד במד באיור (12):

V21=−∫12E→⋅dl→נרשום את חוק פאראדיי הדיפרנציאלי:

∇×E→(1)=−μ0∂H(0)∂tאם נבצע:

∮E→⋅dl→=∫1→2E→⋅dl→+∫2→3→1E→⋅dl→=−∂ψ∂t=−V21+∫2→3→1E→⋅dl→=−∂ψ∂tנציג את אותו הקשר בצורה שונה:

V21=∫2→3→1E→⋅dl→+∂ψ∂tמקרה 1:

אם ∂ψ∂t זניח, או שהבעיה סטטית, חוזרים לתרחיש המוכר:

איור 13

V21=∫2→3→1E→⋅dl→אם במקרה זה נניח שהחוטים נראים כמו באיור (13):

J→=IA,E=Jσ⇒V21=Jσ⋅l=IAσ⋅l=(lAσ)⏟≡RI

מקרה 2:

∂ψ∂t לא זניח.

אם כעת נניח שכל החוטים עשויים מ PEC:

V21=∫E→⋅dl→⏟=0+∂ψ∂t=∂ψ∂tמאחר ומתקיים:

ψ=μ0∬H→⋅dSוגם מדובר בבעיה ליארית:

H→∝Iמתקיים:

ψ=L⏟Inductance⋅I⇒∂ψ∂t=∂ψ∂I⏟=L⋅∂I∂t=L∂I∂t=V21

השראות הדדית

איור 14

באופן כללי, עבור איור (14):

{ψ1=Lself 1⋅I1+Lmutual⋅I2ψ2=Lmutual⋅I1+Lself 2⋅I2אם נכתוב זאת באופן מטריציוני:

(V1V2)=(L11L12L21L22)⏟L⋅(∂I1∂t∂I2∂t)כאשר המטריצה L חייבת להיות סימטרית.

דוגמא (איור 15)

איור 15

נתונות 2 טבעות, R1≫R2.

מה ההשראות ההדדית?

ψ2=μ0I12R1⋅πR22=μ0πR222R1⏟≡L21⋅I