פרק 3ב - קוואזיסטטיקה

From EM Fields - TAU
Revision as of 09:30, 11 April 2023 by 109.66.228.208 (talk) (טור אסימפטוטי)
(diff) ← Older revision | Latest revision (diff) | Newer revision → (diff)
Jump to navigation Jump to search

תזכורות[edit | edit source]

בהרצאה 1 קיבלנו את משוואות מקסוול, ובהרצאה 2 את תנאי השפה.

תנאי שפה משוואה
שדה חשמלי – אי-רציפות רכיב ניצב לשפה n^(ϵ0E2ϵ0E1)=η ×E=μ0Ht
שדה חשמלי – רציפות רכיב משיק לשפה n^×(E2E1)=0 ×H=ϵ0Et+J
שדה מגנטי – רציפות רכיב ניצב לשפה n^(μ0H2μ0H1)=0 (ϵ0E)=ρ
שדה מגנטי – אי-רציפות רכיב משיק לשפה n^×(H2H1)=K (μ0H)=0
חוק שימור המטען על שפה n^(J2J1)+2DK=ηt J=ρt

כפי שציינו כבר, פתרון כללי ומלא של משוואות אלו יכול להיות מסובך למדי, ולכן קיימים קירובים שונים שניתן לעשות על מנת לפשט את תהליך הפתרון.

משוואות מקסוול - משטר קוואזיסטטי[edit | edit source]

כנקודת התחלה לקירוב הקוואזיסטטי, השדות משתנים לאט בזמן:

t0

שאלה חשובה שיש לשאול, היא לאט ביחס למה? אותו קצב השתנות יכול להחשב איטי במערכת אחת, אך מהיר במערכת אחרת.

אם המערכת המתוארת היא מערכת מחזורית בזמן, כלומר אות הכניסה ניתן לתיאור כ-cos(ωt) (מקור זרם או מתח בבעיה לדוגמא) אז מימדי הבעיה יתוארו באופן טבעי ביחס לאורך הגל האופייני / זמן מחזור אופייני בתדר ω. אם אורך הגל האופייני λ=2πc/ω גדול בהרבה ממימדי המערכת האופייניים (כפי שראינו בסוף פרק 3א) אז המערכת מתאימה לתאור תחת קירוב זה. באופן שקול ניתן גם לחשוב על זמן אופייני להתפשטות גלים במערכת τ. אם מתקיים שזמן אופייני זה קטן בהרבה מזמן המחזור של הכניסה או המקור, כלומר τT אז המערכת תתאים לקירוב קוואזיסטטי.

ומה אם אות הכניסה אינו מחזורי?

ניתן כמובן לבצע התמרה של האור לסכום של אותות מחזוריים (לדוגמא התמרת פוריה), ולדרוש שהתנאים לקירוב יתקיימו עבור רכיבי התדר הגבוהים ביותר בהתמרה, אך באופן פרקטי בד"כ אין צורך בניתוח מקדים כזה. ניתן פשוט לפתור את הבעיה תחת הקירוב הנ"ל, ובסופו של דבר מהדרישה שמבנה הפתרון יתאים למבנה ותכונות הטור הקוואזיסטטי נוכל לקבל את תחום הפרמטרים המתאים לקירוב.

הטור הקוואזיסטטי[edit | edit source]

נרשום את השדות באמצעות טור:

E(r,t)=n=0E(n)(r,t) ; H(r,t)=n=0H(n)(r,t)כאשר n הוא סדר האיבר בטור.

זהו טור אסימפטוטי ביחס ל t0, כלומר איברי הטור מקיימים:

limt0E(n)E(n1)<<1

נרשום טור זהה למקורות:

J(r,t)=n=0J(n)(r,t) ; ρ(r,t)=n=0ρ(n)(r,t)

נשים לב כי קיימים מספר הבדלים בין טור חזקות שאנו "רגילים" להגדיר במצבים שונים, לבין טור אסימפטוטי.

טור חזקות[edit | edit source]

נגדיר לפונקציה טור חזקות סביב x0:

f(x)=n=0bn(xx0)nאם רדיוס ההתכנוס של הטור הוא R, אז לכל |xx0|<R

שארית הטור:

ϵN=n=N+1bn(xx0)n

מתקיים:

limNϵN=0

טור אסימפטוטי[edit | edit source]

אם לפונקציה יש פיתוח סביב x0:

f(x)n=0anϕn(xx0)limxx0ϕn+1ϕn=0

עבור xx0 השגיאה מקיימת:

ϵN=[f(x)n=0Nanϕn(xx0)]<<ϕN(xx0)

באופן כללי הטור לא חייב:

  • להיות טור מתכנס
  • עבור xx0 נשפר את דיוק הקירוב כאשר מוסיפים איברים נוספים. כלומר, במקרה שלנו, אין למעשה הבטחה שהטור יתכנס עבור קצב השתנות סופי בזמן (גם אם קטן). בפועל, בד"כ מתקבל טור מתכנס שאין איתו בעייתיות כזו, אך חשוב לזכור שזה לא חייב להיות כך.
נסכם את ההבדלים:
טור אסימפטוטי טור חזקות
N N is const N
x xx0 x is const
ϵN ϵN<<ϕN ϵN0

הערה - כאשר המערכת הינה מערכת מחזורית בזמן, אז הפונקציות שנגזור בזמן יהיו פונקציות cos,sin. במקרה זה, מאחר וגזירה בזמן מחזירה אותנו לאותן פונקציות בתוספת הכפלה בתדר ω נקבל מבנה של טור חזקות בתדר.

משוואות הקוואזיסטטיקה[edit | edit source]

הקשר בין האברים בטור הקוואזיסטטי[edit | edit source]

נזכיר שכל הקירוב מתבצע עבור t0. מאחר ואופרטור הנגזרת הזמנית היא ה"פרמטר הקטן" בבעיה, זהו גם האופרטור שהופך איבר בטור לזניח ביחס לאיבר שלפניו. כלומר, כדי לעבור מסדר n לסדר n+1 בטור הקוואזיסטטי, יש לבצע גזירה בזמן.

ניקח לדוגמא את חוק שימור המטען:

J=ρt נציב למשוואה את הטור הקוואזיסטטי של J ו-ρ:

(J(0)+J(1)+J(2)+...)=t(ρ(0)+ρ(1)+ρ(2)+...)


נפתח את הסוגריים, ונציין ליד כל איבר את ה"סדר" המתאים לו בטור האסימפטוטי:

J(0)zero order+J(1)first order+J(2)second order+...=tρ(0)first ordertρ(1)second ordertρ(2)third order...

ולכן, אם נשווה בין כל סדר בנפרד נקבל:

{J(0)=0J(1)=tρ(0)J(2)=tρ(1)

חוק אמפר[edit | edit source]

חוק אמפר הוא כידוע:×H=ϵ0tE+Jנציב את הטורים, ונקבל:

×(H(0)+H(1)+H(2))=ϵ0t(E(0)+E(1)+E(2))+(J(0)+J(1)+J(2))ולכן, מהשוואת סדרים נקבל:

{×H(0)=J(0)×H(1)=ϵ0tE(0)+J(1)×H(2)=ϵ0tE(1)+J(2)

חוק פאראדיי[edit | edit source]

בצורה דומה, נוכל לקבל:

{×E(0)=0×E(1)=μ0H(0)t×E(2)=μ0H(1)t

חוקי גאוס[edit | edit source]

(ϵ0E)=ρנשים לב שאין פה נגזרות זמניות, לכן הסדרים יהיו שווים משני הצדדים:

{first order: (ϵ0E(0))=ρ(0)second order: (ϵ0E(1))=ρ(1)אותו הדבר קורה עבור חוק גאוס המגנטי.

תנאי שפה[edit | edit source]

שדות[edit | edit source]

נציב את הטור הקוואזיסטטי לתנאי השפה של שדה חשמלי ניצב לשפה:

n^(ϵ0E2ϵ0E1)=η

ונקבל:

{n^(ϵ0E2(0)ϵ0E1(0))=η(0)n^(ϵ0E2(1)ϵ0E1(1))=η(1)

באופן דומה, בכל תנאי השפה בהן לא מעורבת נגזרת זמנית נקבל פשוט שוויון בין סדרים מתאימים:

n^(μ0H2(n)μ0H1(n))=0 n^×(E2(n)E1(n))=0 n^×(H2(n)H1(n))=K(n)

שימור מטען[edit | edit source]

נציב את הטור הקוואזיסטטי לתוך:

n^(J2J1)+2DK=ηtונקבל:

{n^(J2(0)J1(0))+2DK(0)=0n^(J2(1)J1(1))+2DK(1)=tη(0)

משוואות הקוואזיסטטיקה - סיכום[edit | edit source]

אם נסתכל על המשוואות נוכל לשים לב כי לטור יש מעין מבנה "זיג-זג" של שני מסלולים נפרדים.

מסלול מגנטו-קוואזיסטטי: אם רק שדה מגנטי מרכיב את סדר האפס. שדה מגנטי מסדר אפס יוביל לאיברים הבאים:

H(0)E(1)H(2)E(3)H(4)...

מסלול אלקטרו - סטטי: אם רק שדה חשמלי מרכיב את סדר האפס. נקבל את האיברים הבאים: E(0)H(1)E(2)H(3)E(4)...


Order Magneto-Quasistatics (MQS) Electro-Quasistatics (EQS) הערות
zero {×H(0)=J(0)(μ0H(0))=0+zero order B.C. {×E(0)=0(ϵ0E(0))=ρ(0)+zero order B.C. ניתן להשתמש בזמן כפרמטר,

ולכן נפתור בעיה סטטית

{J(0)=0n^(J2(0)J1(0))+SK(0)=0
first {×E(1)=μ0tH(0)(ϵ0E(1))=ρ(1)+first order B.C. {×H(1)=ϵ0tE(0)+J(1)(μ0H(1))=0+first order B.C.
{J(1)=tρ(0)n^(J2(1)J1(1))+SK(1)=tη(0)
second {×H(2)=ϵ0tE(1)+J(2)(μ0H(2))=0+second order B.C. {×E(2)=μ0tH(1)(ϵ0E(2))=ρ(2)+second order B.C.
{J(2)=tρ(1)n^(J2(2)J1(2))+SK(2)=tη(1)

מבנה זה נגרם מכיוון שהמשוואות המצמדות בין השדות הן המשוואות הסיבוביות, בהן השדות מצומדים רק דרך נגזרת זמנית.

האם ניתן בכל זאת לקבל פתרון שמצריך את כל הסדרים, בכל השדות? בוודאי! לצורך כך אנו צריכים מנגנון צימוד בין שדות באותו הסדר. הדרך הפשוטה ביותר לקבל צימוד זה הוא בתוך חומר מוליך. נדון במקרה זה בהמשך הקורס.

דוגמא - EQS[edit | edit source]

איור 1

נתון קבל המוזן ע"י מקור מתח בשני קצותיו (איור 1).

נתון כי d<<L,W ולכן ניתן להזניח אפקטי שפה.

חשבו את השדות בקבל בקירוב הקוואזי סטטי (סדר 0,1,2).

נשים לב:

  • השדות בחוץ הם אפס
  • על המקורות אין תיקונים מסדר גבוה למתח

סדר 0 (איור 2)[edit | edit source]

איור 2

V(+)=V0cos(ωt)כאמור, בסדר 0 הזמן הוא "פרמטר" ואנו פותרים בעיה סטטית:

E(0)=Vdz^=V0dcos(ωt)z^נמצא תנאי שפה, עבור הלוח העליון (בלוח התחתון נקבל תוצאות זהות, עם סימן הפוך):

η(0)=z^(0ϵ0V(t)dz^)=ϵ0V0cos(ωt)dQ(0)=η(0)LW=ϵ0V0cos(ωt)dLW

תיקון סדר 1 - זרם דרך המקור (הדופן הלבנה)[edit | edit source]

נפעיל את חוק שימור מטען על הלוח העליון:

Iout(1)=Q(0)t=t(ϵ0LWdV0cos(ωt))=ϵ0ωLWdV0sin(ωt)

מאחר והמקור מפולג באופן אחיד לאורך הדופן, הזרם זורם בו כזרם משטחי:

K(1)(z^)L2=ϵ0ωLWdV0sin(ωt)K(1)=ϵ0ωW2dV0sin(ωt)z^K(1)z^(z^)2L=ϵ0ωLWdV0sin(ωt)

תיקון סדר 1 - שדה מגנטי (איור 3)[edit | edit source]

איור 3

מה כיוון H(1)?

לפני תנאי השפה על הלוח העליון:

z^×(0H)=kx^H=Hy^כדי לחשב את גודל הרכיב, נשתמש בחוק אמפר האינטגרלי (הלולאה מסומנת באיור (3)):

H(1)dl=ϵ0tE(0)n^ds+J(1)n^dsall the passing currentאגף שמאל:

H(1)dl=HDאגף ימין:

ϵ0tE(0)n^ds+J(1)n^ds=t(V0cos(ωt)dxD)+ϵ0ωW2dV0sin(ωt)Dולכן:

איור 4

H(1)(x)=ϵ0V0dωsin(ωt)(xW/2)y^ קיבלנו אופיין לינארי, ניתן לראות שרטוט שלו באיור 4.

כעת ניתן גם לקבל ביטוי מסודר ל K על הלוח העליון, בעזרת תנאי השפה:

K=z^×(0ϵ0V0dωsin(ωt)(xW/2)y^)=ϵ0V0dωsin(ωt)(xW/2)x^

תיקון סדר 1 - צפיפות זרם משטחית - לוח עליון[edit | edit source]

עשינו מקודם

תיקון סדר 2 - שדה חשמלי (איור 5)[edit | edit source]

איור 5

אמרנו מקודם שאין תיקונים מסדר גבוה למתח, לכן:

Vsource=E(0)dz=V0cos(ωt)

נשתמש ב:

E(2)dl=μ0tH(1)n^ds

באגף שמאל נניח שהשדה החשמלי הוא בכיוון z:

E(2)dl=E(2)Dאגף ימין:

μ0tϵ0V0dωsin(ωt)(xW/2)y^Ddyy^ולכן:

E(2)=ω22cos(ωt)ϵ0μ0dV0(x2ωx)z^

קיבלנו אופיין פרבולי. את התיקון של הסדר השני לשדה החשמלי ניתן לראות באיור 6, ואת השדה החשמלי הכולל באיור 7.

איור 6
איור 7

מתי הפיתרון תקף?

|E(2)|/|E(0)|<<1|ω2cos(ωt)ϵ0μ0V02d(x2Wx)||V0cos(ωt)d|<<1ω2ϵ0μ0W28<<1(ωc)2<<8W2W<<8(2π)2λ